בזמן שאין כל כך כדורגל עקב משבר נגיף הקורונה, באנגליה מנסים לשבור קצת שגרה ולהיזכר בשחקנים שיצרו איזהשהו אימפקט על הליגה. אחד מהם הוא אייל ברקוביץ', שכזכור את רוב הקריירה שלו העביר בממלכה כששיחק במנצ'סטר סיטי, סאות'המפטון, ווסטהאם, בלקבורן, פורטסמות' וכן בסלטיק בליגה הסקוטית. בכתבה ביוגרפית רחבת היקף ומפורטת החמיאו לשחקן העבר עם לא מעט סופרלטיבים ותיאורים על צורת המשחק שלו.
"הוא הגיע מישראל אחרי 7 שנים במכבי חיפה", נכתב. "המנג'ר של סאות'המפטון, גריים סונס, הביא אותו לפרמייר ליג, שחקן עם קלאסה, אחוז טירוף ופליימייקר מצוין, ועל כך יש להודות לסונס. איך זה התחיל? בצורה נהדרת. אחרי כמה משחקים של התאקלמות, הוא מצא את מקומו בהרכב והיה שותף ב-3:6 על מנצ'סטר יונייטד. זו הייתה תקופה של שלל כוכבים: רוי קין, דייויד בקהאם, סולשיאר... ומעבר לשערים של מתיו לה טיסייה, התרומה של ברקוביץ' היא זו שהוטבעה".
"את השער הראשון שלו, אותו הוא כבש עם חצי-וולה, הוא חגג עם שתי הזרועות שלו פרוסות ורץ כמו משוגע. בשער השני, וולה נפלא לפינה העליונה מבעיטה מחוץ לרחבה, הוא חגג בצורה דומה אך סיים עם כריעה אחורה".
בכתבה ניסו להשוות בין ברקוביץ' לשחקנים נוספים בהיסטוריה של הליגה האנגלית: "אפשר לחפש בכל ההרכבים של הפרמייר ליג באותה התקופה ולא למצוא שחקן אחד בלבד שיכול לשכנע באותו האופן כפליימייקר שמחפש את המסירה האלגנטית. הוא מאד אהב מסירות דינאמיות, מהירות ולא צפויות, וגם לכדרדר במקומות צפופים. בדיוק הטיפוס שיכול למשוך את העין של הארי רדנאפ".
"בעונה הראשונה שלו בווסטהאם ברקוביץ' עזר לפטישים לקפוץ מהמקום ה-14, שם סיימו בעונה שלפני כן, למקום השמיני. בעונת 98/99, אחרי שצורפו גם איאן רייט ודי קאניו, הקבוצה נעזרה בשערים ובישולים של אייל כדי לסיים במקום החמישי ולהשיג כרטיס לסיבוב השלישי של מוקדמות גביע האינטרטוטו. הקבוצה עברה קבוצה מפינלנד, ואחר כך את הירנפיין ואת מץ. הקבוצה נעצרה במפעל מול סטיאווה בוקרשט, אבל עבור אייל זה כבר לא שינה, שכן הוא עבר לסלטיק לפני כן".
באנגליה הסבירו מדוע ברקוביץ' נחקק בזיכרון כל כך טוב: "יש מספר דוגמאות למה כל כך צריך לזכור אותו. ראשית, מעבר לניצוץ הראשון של שלו בסאות'המפטון, זו התקופה שלו במנצ'סטר סיטי. עם הרבה אופציות מסירה נהדרות מסביבו, המאסטרו האמיתי נחשף. התשוקה העזה להשתמש במסירות 'הורגות', להביך את ההגנות עם קלאסה, הלהט, הרצון לייצר מצבים לחבריו לקבוצה, וכמובן היכולת שלו לסיים מול השער בעצמו, אלה דברים שצריך לזכור".
"אבל הרגע שהכי חימם את הלב בנוגע לברקוביץ', היה כאשר הוא דיבר על שחקן חדש בקבוצה, שון רייט פיליפס, שתפס את העין של הציבור באותה תקופה. הוא אמר 'שון הוא השחקן האהוב עליי בקבוצה. אני מחבב את האופי שלו, אני מחבב אותו כאדם, לא אכפת לי מהשחקן'. מדהים".