בגיל 27, כריסטיאן אריקסן פתח בחודש שעבר פרק חדש בקריירה, כשעזב את טוטנהאם לטובת אינטר, אחרי חצי עונה לא פשוטה בלונדון. בראיון ל-BBC, הקשר הדני סיפר על החיים בחדשים באיטליה, ההפסד הצורב בגמר ליגת האלופות ועל העזיבה בטונים צורמים: "הרגשתי כמו הכבשה השחורה".
"אנגליה בשנים האחרונות הייתה מאוד קשה", סיפר אריקסן, ולא הכחיש שחש הקלה לעזוב. "אחרי שאמרתי בקיץ שאני חשוב לעזוב, בכל משחק רק שאלו 'מתי הוא הולך?', הרבה אנשים דיברו על זה. אפילו האוהדים ברחוב אמרו לי 'תודה, להתראות ובהצלחה', אבל עדיין הייתי שם וזה היה קצת מוזר. זה טוב לגוף ולנפש שעכשיו אני במקום אחר ויכול להתחיל מחדש".
"אני לא יכול לומר שזה פגע בי", המשיך הדני. "באנגליה, כשהחוזה שלך קצר, זה כאילו אתה צריך לעזוב עכשיו. בסופו של דבר שיחקתי 30 משחקים שהיו כמו משחקי פרידה וכולם חשבו 'זה יכול להיות המשחק האחרון שלו' וזה לא הפסיק. בראש שלי הייתי מוכן לנסות משהו חדש, אבל הייתי מוכן להישאר אם לא הייתה מגיעה הצעה. לא הייתי שחקן שונה מהבחינה הזאת, אבל הייתי בתוך ומחוץ לקופסה. בכל מקרה, אם היה לי חוזה לארבע שנים וחצי, העונה הזאת הייתה קשה אחרי גמר ליגת האלופות.
"אם יש לך חוזה קצר, אתה תהיה הכבשה השחורה. התראיינתי, הייתי כן והרגשתי שהייתי צריך להיות כן כי לא רציתי להסתיר את זה כמו שהרבה שחקנים עושים. כל אחד שונה. הייתי כן ורציתי לומר זאת בקול. האשימו אותי על הרבה דברים, שהייתי אדם רע. קראתי שהייתי האיש הרע בחדר ההלבשה ושאמרתי שמאז שהודעתי שאני רוצה לעזוב, אין לי מה להישאר. בכנות, בשנים ה אחרונות אם היה מגיע משהו, כל שחקן היה חושב לעזוב. אבל אני היחיד שאמר את זה".
אריקסן סיפר על ההתנהלות של ז'וזה מוריניו: "כשהחלון סגור יש רק דיבורים, לא יכול להיות שום דבר ממשי. אני חושב שמוריניו פעל טוב. הוא יכול היה לומר 'הוא רוצה לעזוב אז הוא לא ישחק יותר'. אחרי שסיפרתי לו מה אני רוצה, הוא רק אמר לי להיות שמח ושאם יצטרכו אותי, אשחק, וזה קרה בכמה משחקים שבהם עשיתי את ההבדל. זה היה יותר כאקסטרה מאשר כשחקן הרכב".
אריקסן סיפר גם על נקודת השיא שלו בטוטנהאם, גמר ליגת האלופות בעונה שעברה:"זה היה רגע כל כך מיוחד בהיסטוריה של טוטנהאם ולהיות שם היה יפהפה, אבל יום אחרי ההפסד היה סוף העולם ואחרי זה היה קשה. אנשים היו עדיין עצובים מזה בפתיחת העונה ואחרי כמה תוצאות רעות, זה היה כדור שלג שאנשים לא היו רגילים אליו והיה קשה להתאושש. אבל אם מסתכלים על הליגה, יש רק קבוצה אחת שממש טסה וכל הקבוצות מנסות למצוא את מקומן, לא רק טוטנהאם. בשנים האחרונות טוטנהאם הייתה במקומות שהיא לא הייתה בהם מזמן. זה לא היה זמן שזה ייגמר, אבל במובן מסוים זה פשוט הגיע וזה לא ציפינו ולא רצינו את זה".
על העניין מאינטר הוא סיפר: "לא ידעתי עד שזה היה רציני וזה הסתכם במה טוטנהאם רצתה מול מה שאינטר רצתה לשלם. בסופו של דבר אתה תלוי בטוטנהאם ובדניאל לוי והוא אומר כן או לא. אתה מנסה להיות מקצוען ככל האפשר ולא לכפות כלום בדרך. קבוצות כמו יונייטד? היה עניין במשך כמה שנים, אבל לא באמת. דיברנו עם כמה כמובן ושמענו מה אפשרי ומה לא, אבל בסוף אני רציתי אתגר חדש וליהשאר בפרמייר-ליג היה פתרון קל. גם להישאר בטוטנהאם כמובן, אבל רציתי אתגר חדש במדינה חדשה וכשזה הגיע זו לא הייתה בחירה קשה".
לא מעט שחקנים מהפרמייר-ליג נחתו באינטר, והדני אמר על כך: "כיש קצת מהתרבות האנגלית וקצת מהשפה האנגלית. אני לא היחיד שלא מבין איטלקית. זה מצחיק שהגיעו כל כך הרבה שחקנים לאותו מועדון. זה לא קורה הרבה ואני לא יודע אם זה מקל על המצב. אפשר לדבר איתם על איפה הולכים לגור ואיזה בית מחפשים. מדברים איתם יותר בגלל עניין השפה, אבל זה לא באמת משנה. עד עכשיו זו קבוצה טובה מאוד של אנשים ושחקנים. זה לא כל כך קל להגיע בינואר, כי כולם פה באותו כושר כי התאמנו יחד כל העונה. אני צריך להשתלב בסגנון במשחק וללמוד דברים שונים".