הכתבה באדיבות עמוד הפייסבוק barca story
מבין כל הכישרונות הצעירים שעזבו את בארסה בשנים האחרונות, מעטים האמינו שדווקא אדאמה טראורה יעשה חיל בליגה גדולה, אבל זה בדיוק מה שקורה העונה. אחרי שכיכב מול מנצ'סטר סיטי (שלושה שערים ובישול בשני ניצחונות של וולבס עליה העונה), אדאמה בלט גם בחמישי מול ליברפול ובישל.
לאחרונה אחד השחקנים המהירים בעולם – ואולי המהיר מכולם - אפילו דיבר על קאמבק אפשרי לבארסה: "לחזור? למה לא? יש לי זיכרונות טובים משם". זה עוד רחוק, אבל שווה לשים את האצבע על המהפך שאדאמה עבר באנגליה, מכישרון בלה מאסיה שלוקה בקבלת ההחלטות - לנשק קטלני בליגה של הגדולים.
יש אדם אחד שאחראי על השינוי הזה וקוראים לו טוני פוליס. הוא אימן את אדאמה במידלסברו ופשוט הציל לו את הקריירה.
אבל ראשית קצת רקע: אדאמה היה מהיר, חזק ודריבליסט בחסד עוד כששיחק בבארסה (ביחס לגילו כמובן) והוביל אותה לזכייה בליגת האלופות לנוער בעונת 2013/14 ביחד עם מוניר. אלא שבבארסה ב' הוא פגש את אוסביו, ששם דגש על התוצאות והטווח הקרוב יותר מאשר על מה שהיא אמורה להיות: חממה לפיתוח שחקנים עבור הקבוצה הראשונה.
בניסיון לפתוח דף חדש, אדאמה בחר לעבור לאנגליה והצטרף לאסטון וילה ב-2015, אבל גם שם התקשה ומאמנו, טים שרווד, איבד בו אמון די מהר. שנה לאחר מכן, הקיצוני עבר למידלסברו ואז דרכו הצטלבה עם פוליס, שהבין כי מדובר בשחקן הכי מוכשר שיש לו, אבל גם כזה שצריך הרבה הכוונה. בעוד בבארסה אדאמה היה משחק בצד ימין של ההתקפה, אצל פוליס הוא היה מתופקד בתחילת המשחק באגף שקרוב יותר לספסל – ובמחצית השנייה עובר לצד השני. מאמנו פשוט היה מתדרך אותו בכל רגע – מתי לעשות דריבל, מתי למסור, איפה למקם את עצמו וכו'.
לאורך השבוע אדאמה היה אורח קבוע במשרד של פוליס, שהיה עובר איתו על הטעויות במטרה ללמוד מהן. בראיון ל"את'לטיק", סיפר המאמן: "הוא אדם נחמד עם ערכים, פשוט הייתה חסרה לו קצת אמונה – בעצמו ובמאמנים שלו. הוא היה מבצע טעות והיה מסתכל לראות אם אתה צועק עליו. הוא היה כמו חתול מפוחד שהכו אותו יותר מדי פעמים. הייתי חייב להוציא את זה ממנו.
"הייתי צועק לעברו – והיו שומעים אותי וכולם היו צוחקים – 'אדאמה, אדאמה'. יום אחד לקחתי אותו הצידה ואמרתי לו: 'אדאמה, התעוררתי אתמול בלילה תוך כדי צעקות 'אדאמה, אדאמה!', אבל זה טוב שמדובר בשם של גבר ולא של אישה, אחרת אשתי הייתה הורגת אותי".
ככל שחלף הזמן, אדאמה השתחרר ממה שהוא היה בעבר גם מחוץ למגרש. מאחד שהיה יושב לבדו בארוחות הקבוצתיות, הוא עבר לשבת עם חבריו בשולחן גדול שהיה יוזמה של פוליס. בעונתו השנייה של אדאמה בבורו, ראו את התוצאות גם על הדשא והוא שיפר את המספרים שלו. עם 5 שערים ו-10 בישולים, הקיצוני עזר לקבוצתו להגיע לפלייאוף, בו הודחה בחצי הגמר על ידי האקסית, אסטון וילה.
בסוף אותה עונה אדאמה חתם בוולבס, שעלתה מהצ'מפיונשיפ לפרמייר ליג, אבל נותר בקשר טוב עם מאמנו. "כשהוא עזב, הוא עבר אצל כל אחד במועדון וחילק להם מתנות", סיפר פוליס, "השחקנים היו אומרים עליו שהוא הבן של המאמן, אבל הוא פשוט היה חסר ביטחון. כשהוא עזב הוא היה אחד מהחבר'ה ועם חיוך על הפנים". אדאמה עצמו נפרד אז: "אף אחד לא רוצה שבורו תחזור לפרמייר ליג יותר ממני".
בוולבס, אדאמה היה צריך שנת התאקלמות בפרמייר-ליג, אבל העונה הוא מצדיק את הקרדיט שהוא מקבל מנונו אספיריטו סנטו עם 4 שערי ליגה, 7 בישולים (רק לקווין דה בריינה וטרנט אלכסנדר ארנולד יש יותר) ושיתוף פעולה מושלם עם ראול חימנס. ואגב, הוא עושה את זה כקיצוני ימני בקבוצה שמשחקת במערך של שלושה בלמים. המהירות המסחררת והעוצמה של אדאמה תמיד בפוקוס, אבל מה שמייחד אותו זו העובדה שזה לא פוגע בדריבל שלו (5.7 למשחק, מוביל את הפרמייר ליג) או באיזון תוך כדי ריצה. והוא רץ מהר. מאוד.