יובנטוס? מנצ'סטר יונייטד? הצחקתם את ארלינג הולאנד. היהלום הנורבגי הטריף את אירופה בחצי העונה החולפת, ענקיות היבשת רדפו אחריו, אבל בסופו של דבר בורוסיה דורטמונד היא זו שזכתה בתענוג. אז איך המהלך קרה ומה כל צד יקבל? ההסברים לפניכם.
בראש ובראשונה צריך להסביר את הצורך של דורטמונד במהלך. מעבר לעובדה שמדובר בשחקן עם פוטנציאל עצום שכבר החל לממש אותו, הנורבגי עונה בדיוק על החוסר הגדול ביותר בסגל הצהוב שחור מודל 2019/20. פאקו אלקאסר פצוע ולא מספיק, מרקו רויס משמש מדי פעם בתור תשע מדומה וכעת לוסיאן פאברה סוף כל סוף יהנה מחלוץ טבעי וסקורר מלהיב. אגב מי שישלם את המחיר הוא ככל הנראה מריו גצה המאכזב, שצפוי לעזוב להרטה ברלין.
ומדוע הולאנד העדיף דווקא את דורטמונד? הנורבגי רצה קבוצה בה יוכל להיות שחקן הרכב ויקבל את מירב הקרדיט. ביובנטוס, באופן ברור, היו מתקשים מאוד להעניק לו הבטחה שכזו משום שהם מציגים חלק קדמי מרשים שכולל את כריסטיאנו רונאלדו ופאולו דיבאלה (גם מריו מנדז'וקיץ' לא מצא את מקומו ועזב בשבוע שעבר). לפי התקשורת הגרמנית גם לייפציג הייתה מועמדת להחתים אותו ויוליאן נגלסמן ניסה לשכנע אותו להגיע, אבל העובדה שיש לה את טימו ורנר ויוסוף פאולסן הייתה גורמת לו להילחם על מקום בהתקפה מול יריבים שווים לו ואף טובים ממנו.
ויש גם כסף שנשפך, והרבה ממנו. נכון, סעיף השחרור של הולאנד נמוך יחסית ועומד על 20 מיליון יורו, אבל העסקה צפויה לעלות לדורטמונד בין 80 ל-100. השוורצגלבן ישלמו לנורבגי שכר של שמונה מיליון יורו לשנה, כלומר 32 מיליון נוספים וגם סוכנו מינו ראיולה יגזור קופון יפה מהעסקה.