היורש של קינג ג'יימס: על המלך החדש של קליבלנד
הפנים החדשות של קליבלנד קילל מאמן והעמיד פנים שהוא חושף את איבר מינו אחרי טאצ'דאון, אבל גם הוביל את הבראונס למאזן הטוב מ-2007 ולעמדת פייבוריטים ב-AFC צפון. אחרי שגם המלך המקורי אישר ש"יש לו את זה", כל העיניים כעת על בייקר מייפילד
כמו הרבה ילדים אמריקאים שגדלו בשנות ה-80, לברון ג'יימס בכלל אוהד את "הקבוצה של אמריקה", דאלאס קאובויס. אבל, רצה הגורל וקינג ג'יימס נולד במרחק נגיעה מקליבלנד, ואז גם כיכב בקבוצת הכדורסל המקומית והוביל אותה לאליפות היסטורית, כך שהקשר בינו לבין הבראונס, קבוצת ה-NFL של העיר, בלתי נמנע.
במשך רוב השנים של לברון בעיר, בעיקר בקדנציה השנייה שנגמרה בקיץ שעבר, הקאבלירס שלו היו בצמרת הליגה והבראונס היו ההיפך הגמור. ב-2016, כשהקאבס זכו בתואר, הבראונס סיימו עם ניצחון אחד מ-15 משחקים. בעונה שלאחר מכן הם הפכו לקבוצה השנייה בתולדות ה-NFL שמסיימת עונת 16:0 משפילה.
אלא שהיום, כשלברון כבר לא בסביבה, גם הוא יודע שלקליבלנד יש "פנים" אחרות, שמלך חדש קם בעיר, היורש שלו. "לבייקר מייפילד יש את 'זה'. אפשר לראות שהחברים לקבוצה אוהבים לשחק איתו", הכתיר המלך היוצא את הנכנס לפני כמה חודשים.
עונת ה-NFL ה-100 בהיסטוריה יוצאת הלילה (בין חמישי לשישי) לדרך וסביר להניח שבסיומה, קליבלנד בראונס ובייקר מייפילד לא יחגגו בסופרבול. אבל גם סביר להניח שהוא יהיה אחד האנשים הכי מדוברים בארצות הברית בחודשים הקרובים. ובצדק.
מבלי לשגע יותר מדי אתכם הקוראים, ננסה להסביר בקצרה עד כמה עלובים הבראונס בעשורים האחרונים. בשנות ה-40, 50 ו-60, זו הייתה אימפריה, עם אליפויות והופעות בסופרבולים ומה לא. גם בשנות ה-80 הייתה לקליבלנד אחלה קבוצה. הכל השתנה ב-6 בנובמבר 1995.
הבעלים ארט מודל הודיע בפתאומיות שהקבוצה עוזבת את העיר אחרי כחצי מאה ועוברת לבולטימור והמועדון פשוט קרס. בסיום אותה עונה, עם המעבר, פוטר המאמן הצעיר והמבטיח ביל בליצ'יק, שמאז הספיק לזכות בשש אליפויות עם הפטריוטס. קליבלנד הצליחה להקים שלוש שנים לאחר מכן את הבראונס מחדש, אבל זה מעולם לא חזר להיות אותו הדבר.
ב-2002 נעשתה חלוקה חדשה של הבתים בליגה וקליבלנד שובצה יחד עם פיטסבורג, סינסינטי ובולטימור, שנואת נפשה. באותה עונה, הבראונס סיימו במקום השני בבית והגיעו לפלייאוף. זו הייתה הפעם האחרונה בה שיחקו בפוסטסיזן והפעם הלפני אחרונה בה סיימו מעל המקום השלישי. ב-16 העונות האחרונות הם סיימו 13 פעמים במקום הרביעי והאחרון בבית שלהם. הם היו אחרונים בכל עונה מ-2011 ועד 2017. ואז הגיע בייקר.
ב-NFL, בניגוד ל-NBA, אין הגרלת לוטרי וה-16:0 המזעזע סידר לקליבלנד בשנה שעברה את הבחירה הראשונה בדראפט, שנה שנייה ברציפות. לקבוצה עוד היו כמה התלבטויות, אבל בסופו של דבר היא הלכה עם ההחלטה הצפויה ולקחה את הקוורטרבק שזכה בתואר המצטיין במכללות ב-2017.
הקריירה של מייפילד מעולם לא הייתה שגרתית. בעונתו הראשונה בקולג', הוא זכה בתואר הפרשמן ההתקפי של השנה עם טקסס טק, אבל הפתיע את כולם ומיד הודיע שהוא עוזב בגלל "חוסר תקשורת" עם הצוות המקצועי. זה הוביל למלחמה בין טקסס טק, ה-NCAA והמכללה החדשה שלו, אוקלהומה ומייפילד אפילו נאלץ לפספס את כל 2014 בשל כך, אבל הכישרון שלו התפרץ במהרה, ועמו גם הפה הגדול.
בנובמבר 2017 הוא אחז במפשעה שלו, הסתובב לעבר אוהדי קנזס וצעק להם "לכו תעודדו במשחק כדורסל". לקינוח, הוא הוסיף "פאק יו" למאמן היריבה. לקראת סוף עונת הרוקי שלו אשתקד ב-NFL, הוא נקנס אחרי שחגג טאצ'דאון כשהוא מעמיד פנים שהוא חושף את איבר מינו בפני מתאם ההתקפה של הקבוצה, פרדי קיצ'נס, שהשנה יהיה המאמן הראשי.
באותו משחק ממש, מול סינסינטי, מייפילד התמודד נגד האיש שהחל את העונה הקודמת כמאמן שלו בקליבלנד ושחירב את הבראונס והוביל אותם לשנתיים מהגיהנום שהיו להם, יו ג'קסון. אחרי שפוטר מהבראונס, הוא הצטרף לצוות האימון של הקבוצה השנייה מאוהיו ושניות אחרי שהקוורטרבק שלח מסירה מדויקת של 66 יארד, הוא רץ ליד ג'קסון והביט בו במשך שניות ארוכות, לא מסיר ממנו את העיניים. זה קרה קצת אחרי שהוא גם כינה את המאמן "מזויף". לא התנהגות שגרתית של רוקי, אבל מייפילד הוא לא בחור שגרתי.
לאחרונה עורר סערה גדולה כאשר צוטט כאומר שהוא לא מבין למה ניו יורק ג'איינטס בחרה בדראפט האחרון במקום השישי את הקוורטרבק דניאל ג'ונס מאוניברסיטת דיוק. הפרשנים נותרו בהלם אחרי הבחירה ההיא וחתכו את הג'איינטס במשך שבועות ארוכים (למרות שג'ונס נראה לא רע בכלל בינתיים), אבל אף שחקן בליגה לא העז להביע את דעתו בנושא, כחלק מקוד הכבוד הלא כתוב. אף שחקן מלבד מייפילד, שלאחר פרסום הריאיון נאלץ להבהיר את דבריו ולספק חצי התנצלות.
כאמור, כל האקשן הזה מגיע עם דברים טובים לצדו. בעונה שעברה הבראונס ניצחו שבעה משחקים וסיימו אחד בתיקו, בדרך למאזן הטוב ביותר שלהם מאז 2007. השנה, לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, קליבלנד תיפתח את העונה בתור הפייבוריטית של סכנויות ההימורים לזכות בבית שלה, ה-AFC צפון.
בעיניי רבים, היא גם סוס שחור במאבק על המקום בסופרבול, בעיקר אחרי הפרישה הסנסציונית של אנדרו לאק מאינדיאנפוליס לפני כשבוע וחצי. בסכנויות, קליבלנד שלישית כרגע ב-AFC ביחסי ההעפלה לסופרבול, ארי האלופה ניו אינגלנד ואחרי קנזס סיטי וה-MVP המכהן פאט מהומס ולצד לוס אנג'לס צ'ארג'רס.
הרבה מכך יהיה כמובן תלוי במייפילד, שקיבל לא מעט כלים שיעזרו לו בדרך. מלבד המאמן החדש קיצ'נס, הבראונס עשו בפגרה טרייד ענק עם הג'איינטס והביאו את אודל בקהאם ג'וניור, עוד אישיות גדולה מהחיים וכזה שיכול להפוך את מייפילד למועמד ל-MVP אם הכל יתחבר (כרגע מייפילד שישי בסכנויות).
הרץ קארים האנט המתוסבך חזר למקום הולדתו אחרי שנזרק מקנזס סיטי בעקבות תקרית הסרטון האלים במלון והוא ירצה עונש השעייה של כחצי עונה, אבל גם יוכל לעזור ולבראונס יש עוד מהעונה שעברה כמה שחקנים מעולים, בהתקפה וגם בהגנה. אבל הכל תלוי בשאלת מייפילד והיא אומנם מתחילה מהיד הזורקת, אבל נמשכת מהר מאוד גם לכמה מסודר הראש.
לאוהדי הבראונס המשוגעים והנאמנים יש חולצה מפורסמת. על הגב מופיעה הספרה 2 ומעליה שמו של טים קאוץ', הבחירה 1 בדראפט 1999 והאיש הראשון ששיחק כקוורטרבק עבור הבראונס החדשים. מתחת לשמו, החולצה מכילה עוד 27 שמות של קוורטרבקים שפתחו משחק עבור קליבלנד מאז שקאוץ' פינה את מקומו. לשם השוואה, כמעט לכל אורך הזמן הזה טום בריידי מוביל את הפטריוטס לבדו.
אלא שסוף כל סוף, נדמה שרכבת השמות ההזויה הזו עומדת להסתיים ואכן, חברת הפרסום שהייתה אחראית על חולצת השמות המקורית החליטה לייצר אחת חדשה, עם שמו של מייפילד וזהו. הוא לא הולך לשום מקום, אולי חוץ מפלייאוף סופסוף ואפילו לסופרבול בקרוב.