בשנת 2001 חבר וינס מקמהון, יזם ההיאבקות המצליח באמריקה לראש חטיבת הספורט של רשת NBC, דיק אברסול, ושניהם הכריזו על הקמת ליגת פוטבול שתתחרה בליגת הפוטבול האמריקאית. ה-XFL הייתה אמורה להיות כל מה ש-NFL היא לא: ליגה קשוחה יותר, צבעונית יותר, עם פחות חוקים ויותר סיפורים ססגוניים, שיבליטו את האישיות של השחקנים (וגם של המעודדות).
אברסול ומקמהון הרגישו שהם לא יכולים להיכשל. כך הוקמו יש מאין שמונה קבוצה והליגה המשונה הזו (בלשון המעטה) הצליחה לשרוד למשך עונה אחת רצופת תקלות וסיפורים מסמרי שיער.
צ'רלי אברסול, בנו של דיק אברסול, משרטט ב"זה היה ה-XFL" את סיפורה של שנה וקצת מופלאה ומוטרפת - מהרגע, שבו הוכרז על הקמת הליגה ועד לפירוקה ב-2002. אברסול האב ו-וינס מקמהון וגם שדרנים, שחקנים ואוהדים מספרים למצלמה בגילוי לב על החלום להקמת ליגת פוטבול שונה, על רעיון וחזיון תעתועים, שמלכתחילה היה מופרך ובכל זאת הצליח להחזיק תקופה.
מה שמיוחד בסרט הוא לגלות כי כמה רעיונות, שנוסו בליגה הזו עברו בהמשך לשרת גם את ליגת ה-NFL – כמו מצלמה במיקומים חדשניים במגרש ועוד.
אברסול ומקמהון התאוששו היטב מהפיאסקו. מקמהון כיום שולט לחלוטין בתחום ההיאבקות הבידורית ואברסול פרש לאחר שהפך לאגדה ונחשב עד היום לאחד מהמנהלים המוצלחים בתולדות שידורי הספורט באמריקה. למרות כל מה שקרה באותה שנה בתחילת המאה ה-21 נשארו אברסול ומקמהון חברים טובים והבינו ביחד, שגם הם לא מחוסנים מכישלון.
ועוד משהו: באחד מהקטעים בסרט נצפה דווין ג'ונסון - אז עדיין מתאבק - פותח את אחד אחד ממשחקי ה-XFL. כיום ג'ונסון הוא כוכב הקולנוע הגדול בעולם. אני מחכה לסרט על המעבר של מתאבקים לקולנוע.