אחרי כמעט ארבע שנים בהפועל חולון, דן שמיר מחפש אתגר חדש. עפ"י הדיווחים, המאמן יוסיף לדרכון שלו גם את ניו זילנד, אולי בגלל האתגר המקצועי, אולי כדי להתרחק כמה שיותר מביצה המקומית. שמיר, כך הוא טוען בראיון ל"חמישיות", היה שמח להמשיך בסגול, אבל הבין במהלך העונה שזה כבר לא יקרה וחיפש כיוונים חדשים.
"אם זה היה תלוי, הייתי ממשיך, ועוד הרבה זמן", הוא אומר, "ארבע שנים רצופות במועדון אמוציונלי ובצמרת זה הרבה זמן. זה זמן טוב ללכת לכיוונים אחרים, גם מבחינת מועדון וגם מבחינתי. זה קורה בביזנס שלנו, רואים את זה כמעט בכל מקום. כנראה שיש מיצוי. אני לא הבנאדם הכי קל בעולם ובמקומות האלה יש חיכוכים. בסך הכל הייתה תקופה מדהימה ביחד, היה כיף, אני מאחל לכל קולגה שלי לעבוד במקום הזה".
למרות שהיה שמח להישאר, שמיר חושב שהפרידה באה בתזמון טוב: "קורה המון שלמאמן או שחקן יש חוזה עד סוף השנה ולא מדברים איתו. זה מקובל. באיזה שלב צריך להבין שזה לא הולך לקרות. אני חושב שזה זמן טוב, גם לי וגם להם". לגבי עתידו אמר: "שום דבר עדיין לא סגור בניו זילנד. פעם בכמה זמן אנחנו צריכים לראות מה אנחנו רוצים לעשות. לשמחתי, בשלב הזה של החיים והקריירה, אני לא בהיסטריה לקחת איזושהי עבודה. מצד, שני יש כל מיני רעיונות כאלה, בהנחה שזה מתאים לך מבחינה מקצועית ולעוד דברים כמו החיים והמשפחה, אז אפשר להתחיל לחשוב".
במהלך הקדנציה שלו בחולון, אימן שמיר שתיים מהדמויות היוצאות דופן בנוף הכדורסל המקומי, גיא פניני וגלן רייס: "גיא פניני לא שינה את מי שאני כמאמן. מתחילת הדרך שלי כמאמן, אהבתי לאמן שחקנים כאלה. מההתחלה התחברתי לשחקנים עם חוצפה ואגו. זה כיף שהוא בצד שלך. לאמן את גלן זה סיפור לתכנית שלמה. כשיש שחקנים כישרוניים ברמות של ה-NBA, צריך לתת להם לשחק. הם מגדירים את הכל מחדש. הסל האחרון של רייס בגמר הגביע של לפני שנה הוא נגד כל הנתונים בעולם. הוא הלך על השומר הכי טוב במגרש, וזרק מעל החוסם הכי טוב, בלי תרגיל. לא הייתה הנחיה".