ללמוד ללכת מחדש: סיפורה של היילי ראסו
מהפציעה הקשה בגב ועד המונדיאל. על חלוצת אוסטרליה
בווידאו: ראסו כובשת במשחק הקאמבק לנבחרת אוסטרליה
בסיום אחד ממשחקי ההכנה למונדיאל 2019, עמדה היילי ראסו בת ה-25, הצטלמה וחילקה חתימות לאוהדי נבחרת אוסטרליה הנאמנים. זה אולי לא היה נראה כמו אירוע יוצא דופן במיוחד, אבל העובדה שעד לפני פחות משנה לא היה בטוח שהשחקנית הצעירה תשוב ללכת, הפך את זה לדרמה אנושית ענקית.
ראסו, שנולדה ב-1994 בעיר בריזביין, בירת קווינסלנד, היא דמות מוכרת באוסטרליה. עוד כשיחקה בנוער, כישרונה צד את עיניהם של המאמנים. סימן ההיכר שלה, שמלווה אותה עד היום, הוא סרט בשיער, והיא הודתה שבהתחלה פשוט רצתה להתבלט.
ראס קיוותה לפרוץ גם בגביע העולם הקרוב בצרפת, אבל אז הגיע משחק הליגה בין פורטלנד טורנס לוושינגטון ספיריטס באוגוסט 2018, וכמעט שינה לה את התכניות. החלוצה זינקה לכדור גובה, כאשר השוערת אוברי בלדסו התנגשה בה מאחור, ונעצה בעוצמה את ברך ימין שלה בגב התחתון של האוסטרלית. ראסו צנחה מיד אל הקרקע, פניה קבורות בדשא, כשהיא נאנקת מכאב.
"ישר ידעתי שמשהו רע מאוד קרה", היא משחזרת, "הכאבים היו פשוט אדירים, לא היתה לי תחושה ברגליים, וישר חשבתי שלא אלך שוב לעולם. החלום לשחק בגביע העולם התנפץ לרסיסים". ראסו פונתה ישירות לבית החולים שם התבררה חומרת הפציעה: שלוש חוליות שבורות והמון שאלות פתוחות. למזלה של האוסטרלית, אחרי שבועות באישפוז ואינספור בדיקות, השחקנית קיבלה את החדשות הטובות ביותר שהיתה יכולה לבקש - היא תחלים.
ללמוד ללכת מחדש
ראסו עברה שיקום מפרך, כזה שהתחיל בשכיבה, עבר לכיסא גלגלים והמשיך בצעדים קטנים קטנים, עקב בצד אגודל. כשהצליחה להתקדם להליכה איטית, נעזרה בהליכון, כאשר גבה מקובע בסד תומך לעמוד השידרה. "זה היה תהליך מאוד איטי" היא מספרת בכנות. "אלו היו חמישה חודשים של כאבים אדירים. השלבים הראשונים היו פשוט ללמוד ללכת שוב, והיו לי רגעים רבים של ספקות". עבור ראסו, הטראומה לא היתה רק פיזית, אלא גם מנטאלית.
הפציעה דחפה אותה לקצה גבול היכולת שלה, ומסע ההחלמה היה מאבק ארוך שהכריח אותה לא פעם להתמודד עם הקשיים ולהתעלות מעל הכל. "היו פעמים שתהיתי אם אצליח בכלל לחזור מזה, אבל זה היה מדהים כאשר יכולתי להתחיל לרוץ שוב. אני כל כך מתרגשת להתחיל את הפרק הבא ולהגשים את החלום ילדות שלי".
חזרה למגרש
החזרה המדהימה של ראסו לדשא במדים הלאומיים, הייתה בחודש מרץ האחרון מול נבחרת ניו זילנד. אוהדי "מתילדות" רבים, שעקבו בדריכות במשך חודשים ארוכים אחרי סיפור הפציעה וההחלמה, קיבלו אותה בתשואות כשעלתה מהספסל. "תרוצי קצת, ותעשי חיים" היו ההוראות הפשוטות והיחידות של מאמן הנבחרת, אנטה מיליצ'יץ', כאשר נותרו 20 דקות אחרונות למשחק. זה בדיוק מה שהכדורגלנית הלהוטה עשתה. חצי שנה אחרי הטראומה, והקאמבק שלה לא יכול היה להתנהל טוב יותר.
מהשנייה שראסו עלתה למגרש, המתילדות התעוררו. כולן נסחפו בזרם האנרגיה המחודש של מי שנעדרה כל כך הרבה זמן מהמגרשים. ארבע דקות בלבד אחרי שעלתה כמחליפה, ראסו קיבלה מסירה מדויקת מחוץ לרחבה, פרצה לעומק, ביצעה הטעיה מושלמת לימין, השאירה את המגינה שלה מאחור, ובבעיטה אלכסונית שטוחה לקורה הרחוקה, העמידה קהל שלם, כולל הספסל הניו זילנדי, על הרגליים, שעמד ומחא כפיים. מי היה מאמין ששחקנית שחזרה מפציעת גב קשה, ממנה לא היה בטוח אם תחזור ללכת, תעלה כמחליפה במחצית השנייה, ותבקיע תוך ארבע דקות שער שיכפיל את היתרון האוסטרלי.
שיקום וחזרה מפציעה הוא אף פעם לא תהליך קל, בטח לא בענפי הספורט התחרותיים, ובכדורגל בפרט. אבל המהירות בה האוסטרלית הנחושה עשתה זאת, מעידה על האופי החזק והחוסן המנטאלי ממנה עשויה הכדורגלנית מהיבשת הדרומית. המתילדות מגיעות לצרפת מוכנות, עם סגל כישרוני, וציפיות מציאותיות. היום, 10 חודשים אחרי הפציעה שכמעט סיימה לה את הקריירה, השמיים הם הגבול עבור היילי ראסו. אל תופתעו אם תראו את מספר 16 עם הסרט הצהוב בשיער, נלחמת להביא את הניצחון מול כל יריבה שתעמוד מולה.