השאלה שסקרנה אותי לפני המשחק אמש (שני) באצטדיון בנתניה הייתה האם התיקו של מכבי תל אביב בדרבי היה פגיעה קלה בכנף, או שזה מבוא למשברון, שבמהלך עונה הוא טבעי לגמרי. המסקנה שלי מסופו של הערב היא שהצהובים ימשיכו לשייט לאליפות, בעוד שבית"ר ירושלים תהיה בקרבות הישרדות עד סוף העונה, אבל תצליח לשרוד.
הבעיה של מכבי ת"א בשני המשחקים האחרונים הייתה בקישור. היא איבדה הרבה כדורים, לא החזירה אותם מהר, לא עבדה מספיק דרך האגף הימני. בנוסף, שחקנים שקיבלו הזדמנות ברוטציה לא היו מספיק טובים, למעט צ'יקו אפואדו, שעליו נרחיב בהמשך.
מול מכבי עמדה בית"ר שהתייצבה בעקומת הספיגות שלה. זה נבע בעקר מכך שניר קלינגר הסיט את מיקי סירושטיין לקישור, והקבוצה הפכה להיות מאורגנת הרבה יותר, והתחילה לקבל גם את איתמר ניצן בכושר טוב הרבה יותר. עדיין, הבעיה המרכזית של הצהובים-שחורים נותרה בחלק הקדמי, והקושי העיקרי נובע מחולשתם של השחקנים הקדמיים, בעיקר מאור בוזגלו ועידן ורד.
בית"ר פתחה את המשחק בפאניקה, אבל כעבור 10 דקות נכנסה למשחק, לחצה את מכבי והגיעה למספר מצבים. הבעיה הייתה שהמצבים אליהם הגיעה, לא הצריכו את ראיקוביץ' להתאמץ. בחצי הראשון מכבי ת"א עבדה קשה, אבל השחקן היחיד שהיה אפקטיבי היה אפואדו שהפיזיות שלו והמהירות שלו נותנות לו יתרון מול כל הגנה בישראל. הניגרי היה חסר מזל עם שתי בעיטות לקורה, אבל זה עוד שיחוק של איביץ', שאמנם הביא אותו כשחקן כנף, אבל מתשתמש בו כחלוץ 9. בניגוד לכל שחקני החלק הקדמי של מכבי, הוא היה טוב גם במחצית הראשונה.
במחצית השנייה מכבי השתלטה על המשחק, קיבלה את הפיצוח מהאגף הימני החזק שלה. התחושה הייתה שזו שאלה של זמן עד שהשער יגיע, והוא אכן הגיע. זה התחיל קודם לכן עם משקוף וקורה, ולאחר מכן הגיע השער דרך הצד הימני עם פעולה של אצילי, קנדיל ומיכה, שכבש את אחד השערים הכי קלים בקריירה שלו. במחצית השנייה הצהובים גם התחילו לבנות את ההתקפות שלה דרך דור פרץ שירד מדרגה, והפך לבלם שלישי שמנהל את המשחק ומנצל את זה שהוא חופשי לגמרי.
הבעיה המרכזית של בית"ר הייתה שבשלב הזה היא הייתה צריכה גם ליזום, וזה חשף את הקושי שלה. למרות כל השליטה של מכבי במחצית השניה, ראיקוביץ' לקח כדור אדיר בתוספת הזמן מיוסי בניון, והשאיר את התוצאה הצודקת בעינה. מכבי עבדה קשה מאוד במשחק, זה לא היה ניצחון קל אלא בעיקר ניצחון של אופי. האלופה שבדרך החזירה את האגרסיביות שלה, ופרץ, שהיו לו שני משחקים פחות טובים, היה טוב ביחד עם דן גלזר. שאלת השאלות היא האם מכבי תשחזר את העונה של פאקו ותזכה בטרבל, כשברור שיש להם הזדמנות גדולה לעשות את זה.
מבחינת בית"ר אפשר לציין שני שחקנים שבלטו - טל בן חיים וניצן, שחוזר לעניינים והיה לו משחק טוב מאוד אמש. מצד שני, אם בבית"ר חשבו שהישועה והשינוי המיוחל יגיעו דרך פרדי פלומן, אחרי שני משחקים התמונה מתחילה להתבהר. הוא שחקן מוכשר וטוב, אבל עדיין לא יכול לקחת את בית"ר לבד על הכתפיים. לפעמים הוא לוקה בקבלת החלטות, נוטה ללכת לדריבלים מיותרים, אבל עדין ברור לכל עין שהוא שחקן מוכשר. בשביל להיות במקום אחר, בית"ר חייבת לקבל את בוזגלו, ורד ו-וארן הרבה יותר טובים. בלי זה, בית"ר תמשיך לדשדש. לייצב את ההגנה ולשפר את גרף הספיגות זה יותר קל מאשר לייצר תבניות התקפה, ולהגיע להרבה הזדמנויות. זה שורש הבעיה של בית"ר.
בית"ר יכולה להיות מעודדת מחזרתו של אנטואן קונטה, אבל 8 חודשים מחוץ למגרש הם תקופה ארוכה מאוד ואני בספק אם הקבוצה תקבל אותו בכושר המצוין של העונה שעברה. למרות כל הכוונות הטובות של הבעלים ושל הצוות המוביל, בית"ר צריכה להבין שהמטרה שלה, עם הכלים הנוכחיים, צריכה לכוון להישרדות, ולסיים את הסיוט הזה כמה שיותר מוקדם. בפלייאוף התחתון אין ארוחות חינם. לשם בית"ר הולכת ולאתגר הזה היא צריכה להתאים את עצמה.