יגנבו את ההצגה: מצעד 10 הכשרונות באליפות אסיה

אליפות אסיה בפתח. על אף שהטורניר זוכה לסיקור מופחת ברחבי העולם ביחס ליורו ולקופה אמריקה, ישנן נבחרות מעניינות שמשתתפות ושחקנים מרהיבים ששווה יהיה לעקוב אחריהם. אז רגע לפני שריקת הפתיחה בין איחוד האמירויות לבחריין, אנחנו מציגים לפניכם את דירוג עשרת השחקנים הטובים באליפות הקרובה.

• חגיגת אליפות אסיה: שידורים ישירים בערוץ הספורט

10. עבדולכארים חסאן (25, אל סעאד, קטאר)
חסאן, שמשחק יחד עם צ'אבי הרננדז במועדון, נחשב לעילוי הגדול ביותר במדינה שתארח את המונדיאל הקרוב. בעונה שעברה הוא הושאל לאופן מהליגה הבלגית, ואף ערך שם 10 הופעות (במהלכן כבש שער ובישל אחד נוסף), אך לא התאקלם וחזר כבר בינואר. עבדולכארים הוביל את קבוצתו עד לחצי גמר ליגת האלופות האסייתית, שם היא הודחה על ידי פרספוליס, הדחה שלא מנעה ממנו לזכות בתואר כדורגלן השנה ביבשת.

בנבחרת הקטארית יש למגן השמאלי הצעיר 71 הופעות, בהן כבש 9 שערים, והוא צפוי להיות השחקן המוביל של שלה, בזמן שהנבחרת תנסה לסיים בראשות הבית על חשבון ערב הסעודית.

9. מאסימו לואנגו (26, ק.פ.ר, אוסטרליה)
האוסטרלי הצעיר הוא בן למהגר איטלקי ולאם אינדונזית, וכבר מגיל צעיר ינק כדורגל. טוטנהאם התרשמה מכישוריו והחתימה אותו ב-2011, אך לאחר מספר השאלות לקבוצות מליגות נמוכות יותר, עזב את התרנגולים. משנת 2015 הוא משחק בשורות ק.פ.ר, שם הוא הדמות הדומיננטית בקישור של המועדון, בו משחק תומר חמד. לואנגו ניחן ביכולת טכנית מרשימה ובניהול משחק חכם ושוטף.

הקשר נחשב לאחד מהטובים ביותר בצ'מפיונשיפ ליג, ולא מן הנמנע שנראה אותו בעונות הבאות משתדרג ומשתלב בקבוצה בכירה יותר. על אף גילו היחסית צעיר, בנבחרת האוסטרלית בונים עליו כשחקן המוביל במרכז השדה לאחר פרישתו של טים קאהיל האגדי, וכמי שעשוי להיות נקודת המפתח בדרך לשמירה על התואר ולהנפה שנייה ברציפות.

8. סרדאר אזמון (24, רובין קאזאן, איראן)
רבים מנסים לתאר את התופעה האיראנית שמטריפה את הליגה הבכירה ברוסיה. עם אבא שחצן שטוען שאין שחקן טוב מבנו, ההשוואות לקאקה, וההתעניינויות הרבות מרחבי אירופה (מילאן רצתה אותו ב-2014, כמחליף פוטנציאלי לקאקה), אזמון ממשיך לעשות חיל בקאזאן. הוא מעורב בשמונה שערים ב-14 משחקי ליגה (מעורבות בשער בכל 143 דקות) ואף כבש שער נוסף במסגרת הגביע הרוסי העונה. הוא ידוע כבעל מזג חם, כשכבר העונה הספיק לספוג עונש הרחקה ממשחק אחד עקב עודף צבירת כרטיסים צהובים.

לא מעט תהו לפני המונדיאל האחרון כיצד ניתן להסתמך על חלוץ צעיר ובעל ניסיון מועט בבמה הגדולה בעולם. אולם, למרות שלא כבש שער במונדיאל, היה מעורב במשחק ההתקפה של הנבחרת האיראנית שלא פחדה להפגין שרירים מול פורטוגל וספרד. עם 23 שערים ב-36 משחקים במדים הלאומיים, אזמון צפוי להיות מי שיוביל את התקפת הנבחרת יחד עם ג'הנבאחש בטורניר הקרוב.

7. יויה אוסאקו (28, ורדר ברמן, יפן)
ההיעדרות של שינג'י קגאווה מהטורניר אמנם תופסת את רוב הכותרות אצל שיאנית הזכיות (4 בסה"כ), אך יש לזכור כי הנבחרת היפנית היא חזקה ומלוכדת גם בלי הכוכב מבורוסיה דורטמונד. מעט בצללים ובהמון יזע ועבודה קשה, אוסאקו מתפתח להיות חלוץ מוביל בבונדסליגה כשהוא פותח העונה ב-15 משחקים בשורות ברמן (כשהוא מוסיף חמישה שערים ובישול).

אחת התכונות הנהדרות של היפני הבינלאומי היא הוורסטיליות שלו בהתקפה והיכולת לשחק בכל פוזיציה ובכל מערך. הכדרור הנהדר, הבעיטה המרשימה והאופי הרצחני הקנו לו מוניטין של כלי התקפי ששום הגנה באליפות הקרובה לא תרצה להתעסק איתו. שער הניצחון בשלב הבתים של המונדיאל האחרון מול קולומביה יכול רק להמחיש במעט את התלות (הן המקצועית והן המנטלית) העצומה של יפן בחלוץ הנפלא, שינסה להוליך את ההתקפה להבקעת שערים רבים בטורניר.

6. יוטו נגאטומו (32, גלאטסראיי, יפן)
מדובר בכדורגלן עם רזומה עשיר. 210 הופעות במדי אינטר לא באות ברגל, כשהיכולת הנהדרת של המגן השמאלי (10 שערים ו-18 בישולים במועדון) הקנו לו שם דבר אצל חובבי הכדורגל האיטלקי. בשנתיים האחרונות חלה ירידה קלה ביכולת שלו על המגרש, בעיקר בשל הגיל, כשבנובמבר 2017 ספאלטי החליט להדיח אותו מההרכב. נגאטומו הושאל לגלאטסראיי בינואר שעבר, ומאז הוא פורח מחדש. את הפציעה שעבר בחזה לפני כחודש ימים הוא השאיר מאחור, והוא כשיר לאליפות אסיה הקרובה, להוט מתמיד.

עם המהירות הבלתי נגמרת שלו, ההגבהות הנהדרות והעוצמות המנטליות שהוא מביא לכל משחק, נגאטומו אמור לשרוף את הקו ולתפוס בעלות על האגף השמאלי של היפנים. לעומת זאת, מבחינה הגנתית הוא לוקה בחסר, והוא יצטרך לחפות על המגרעה האישית בשלבים המתקדמים של הטורניר מול נבחרות גדולות יותר. האיש הכי ותיק בסגל צפוי לערוך את ההופעה האחרונה בטורניר גדול, ולתרום מיכולותיו ההתקפיות באגף על מנת להחזיר את הגביע ליפן, רגע לפני העברת השרביט לדור הצעיר יותר.

5. מאיה יושידה (30, סאות'המפטון, יפן)
קפטן נבחרת יפן הוא למעשה ההגדרה ליציבות מהי. הוא לא הכי כשרוני, לא הכי מהיר, ולא ניחן ביכולת תיקול יוצאת דופן. את המקום שלו במועדון מדרום אנגליה השיג יושידה בעמל וביזע רב. סאות'המפטון, שחוותה ירידה מחרידה ביכולת ההגנתית עקב עזיבתו של וירג'יל ואן דייק בינואר הקודם, משקמת את ההגנה שלה בעיקר הודות ליושידה. הבלם ניחן במנהיגות יוצאת דופן, במשחק ראש מצוין וביציבות שמאפיינת שחקנים בודדים בפרמיירליג התובענית.

המנהיגות והכריזמה שלו סוחפים את שחקני ההגנה אחריו, תכונות שלמעשה הביאו למצב שהוא הרוויח בזכות את סרט הקפטן, על אף שהוא ותיק פחות מנגאטומו הן בגיל והן במדים הלאומיים. יושידה ינסה להוביל ולהנהיג את הנבחרת היפנית (שהיא ככל הנראה הנבחרת הכישרונית בטורניר) לזכייה חמישית בתואר.

4. עלירזה ג'הנבאחש (25, ברייטון, איראן)
כל העולם מכיר את ההילה העצומה סביב הכוכב הגדול של האיראנים. השליטה המדהימה שלו בכדור, ראיית המשחק המיוחדת והפלאים שהוא חולל בהתקפת אלקמאר בעונה שעברה, הקסימו לא מעט סקאוטרים שנלחמו על שירותיו בקיץ האחרון. במונדיאל הוא לא בלט לחיוב ולא עמד בציפיות, אך זה לא מנע מברייטון האנגלית להחתימו ברעש וצלצולים (משתף פעולה יחד עם בירם כיאל הישראלי).

בתחילת העונה בפרימייר ליג הוא לא קיבל את הקרדיט הראוי, עד שהרשים והרוויח ביושר את מקומו בהרכב כשפתח במשך ארבעה משחקים ברציפות. לרוע מזלו, במהלך התקופה חלה הנסיגה בדקות על המגרש, ולאחר מכן נפצע בשריר התאומים. ג'הנבאחש נלחם נגד הזמן על מנת להספיק להגשים את חלום הזכייה באליפות אסיה, ונמצא כשיר למשחק פעיל על ידי הרופאים בשלישי האחרון.

הצניעות לצד המנהיגות השקטה, המיומנויות באגף לצד הבעיטות המרהיבות והרצון העז להחלים על מנת לייצג את הנבחרת הלאומית, עוד עשויים להוביל את איראן להישג מרשים בטורניר.

3. קי סונג יונג (29, ניוקאסל יונייטד, דרום קוריאה)
שחקן שהחל את הקריירה בתיכון באוסטרליה, לפני ששב למולדתו ופרח במועדון הגדול בסיאול. סונג יונג עבר עוד תחנות גדולות ומשמעותיות בחייו, כששיחק והרשים בסלטיק (2009-2012) ובסוונזי (מ-2012 עד תום העונה שעברה בה הקבוצה ירדה לצ'מפיונשיפ, עם השאלה קצרה לסנדרלנד). מאז ומתמיד הוא היה האיש הצבעוני במרכז המגרש. שליטה בקצב המשחק, טכניקה נהדרת ונועזות מאז ומתמיד אפיינו את סגנון המשחק שלו.

במונדיאל האחרון שימש כקפטן דרום קוריאה, אך לצערו נפצע בשריר התאומים ברגלו השמאלית במשחק השני נגד מקסיקו, ופספס את ההתמודדות נגד גרמניה. לאחר גביע העולם הוא עבר לניוקאסל בהעברה חופשית, אך עד כה הוא לא מרשים שם כמו שהרשים בעונות האחרונות שלו באנגליה. סונג יונג ינסה להשאיר את השנה המאכזבת מאחוריו ולהבליט את כישוריו הנהדרים, על מנת להוליך יחד עם יונג מין סון ושות' את הנבחרת הקוריאנית עד הסוף.

2. מאת'יו ראיין (26, ברייטון, אוסטרליה)
התלות הגדולה של האוסטרלים בראיין היא בלתי נתפסת. עם מעמד של קבע בין הקורות בפרימיירליג ועונה אישית יוצאת דופן (ספג העונה 27 שערים בלבד ב-19 משחקים, למרות שעל פי המדדים הסטטיסטיים היה צריך לספוג 4.58 שערים יותר), השוער יהיה חייב לעשות סדר בהגנה של הסוקרוז. מדובר בנבחרת שסובלת מהגנה נחותה ביחס לשאר הגדולות ביבשת, והם יהיו חייבים את ראיין בשיאו על מנת לשמור על ליכוד ויציבות בפן ההגנתי.

ראיין ידוע בתור שוער שלא מתבייש להעיר לשחקני ההגנה של קבוצתו, וכאחד שלא מפחד לצאת מהשער. למרות שהוא לא גבוה (1.83 מטרים, נמוך ביחס לעמדה שלו) הוא בנוי נהדר ובעל זינוקים מצוינים שמקנים לו אפשרות לנתר לכל פינה. במונדיאל האחרון הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של אוסטרליה בחלק האחורי של המגרש, והוא יהיה חייב להיות בשיאו על מנת להשאיר את הגביע במולדתו.

1. יונג מין סון (26, טוטנהאם, דרום קוריאה)
מה אפשר כבר לומר על סון? הקיצוני היה שחקן דומיננטי בכל מועדון בו שיחק. בסיאול הוא היה עילוי, בבונדסליגה הוא הצטיין בשורות המבורג ובאייר לברקוזן, ובטוטנהאם הוא עשה את קפיצת המדרגה לרמה הטופ עולמית. סון הוא שחקן התקפה קטלני, שיודע לבחור שטחים בהם האיכויות שלו ישחקו לטובתו. הוא מהיר, חכם להפליא, מייצר מצבי הבקעה ובעל טכניקה מרהיבה. היכולת שלו לכדרדר ולבעוט בשתי רגליו נותנת לו מגוון אופציות התקפיות (בין אם חיתוך לרחבה או כדרור על האגף).

החשיבות שלו להתקפה של התרנגולים עצומה, בטח אם מסתכלים על הנתונים. שיש לו העונה 8 שערים ו-6 בישולים ב-997 דקות בפרימיירליג (125 דקות פר שער, הכי מעט דקות מלבד פייר אמריק אובמיאנג). בחודש וחצי האחרונים סון פשוט יוצא דופן. הוא שבוע אחר שבוע כובש ומבשל בצרורות, ונדמה כי הוא הופך לשחקן החשוב ביותר בסגל של טוטנהאם. יהיה קשה לדמיין איך הקבוצה הלונדונית תסתדר בלעדיו במהלך הטורניר הקרוב, אליו יצטרף החל מהמשחק האחרון בשלב הבתים.

ובנבחרת? החשיבות של סון ידועה. מי שהתעתד להתגייס לצבא הדרום קוריאני עד לפני כמה חודשים, ונמנע משירות על ידי זכייה במדליה במשחקי אסיה, צפוי להיות השחקן שיוביל את הנבחרת בטורניר הנוכחי גם כן. היכולות הטכניות והוורסטיליות שלו צפויות להוציא מגדרם את שחקני הגנות היריבות. הוא בעיני השחקן הטוב בטורניר, ודרום קוריאה תבנה סביבו את כל משחק ההתקפה ואף תצטרך שהוא יתרגם את היכולות באנגליה לאליפות אסיה על מנת לזכות בגביע הנכסף.