המחזור ה-22 של ליגת העל הסתיים עם שלוש קבוצות, מוליכות הטבלה, שמסמנות וי על משחקים תוך כדי יכולת בינונית, ואחת, הפועל חיפה, שהיכולת הבינונית שלה הספיקה לנקודה אחת בלבד.
המחשבה היצירתית של ברק בכר
בשנתיים האחרונות ברק בכר הוא מאמן שיודע לשנות שיטות משחק וסגנון בהתאם ליריב ובהתאם לחומר השחקנים שיש לו. כיום, לאחר שחרורו של וובה בראון (טעות) והיעדרות של שחקני התקפה כמו בן שהר (פצוע), מיכאל אוחנה (מושעה), ותוך כדי התמודדות עם העובדה שהיריבות למדו את טוני וואקמה, שהוא הסמן הימני במשחק ההתקפה של הפועל ב"ש. ברק בכר שוב השתמש ביצירותיות שמאפיינת אותו ושינה את שיטת המשחק של באר שבע ל-4-4-2 מעוין כשהוא נתן לחנן ממן לשחק חופשי מתחת לשני חלוצים, וואקמה ופקהארט. השינוי הזה נחל כישלון כאשר במשך פרקי זמן נכבדים, אשדוד שלטה בקצב המשחק.
בתבונה עשה בכר שעם פציעתו של מליקסון וכניסתו של קואנקה חזר למקורות תוך כדי הצבתו של וואקמה משמאל וקואנקה מימין. כך גם הגיע השער הראשון שלמעשה הכריע את המשחק כשוואקמה היתל משמאל, הרים את הראש ועל מגש של כסף הגיש את הכדור לממן שהצטרף מקו הקישור לרחבת ה-16 ועם הרבה טכניקה ותוך כדי דרופקה וגלישה ירה את הכדור פנימה. השער הפיח רוח של התלהבות נוספת לבאר שבע וביחד עם הקהל, כן, אותו קהל שבכר קרא לו להתייצב ולתמוך בקבוצה בכל רגע (משמעותי מאוד), ב"ש הפכה להיות במחצית השנייה קבוצה דומיננטית, ובסך הכל עושה וי עם 0:2 חד וחלק תוך ציפייה לחזרתם של הפצועים והמורחקים שהר, מליקסון, אוגו, ויטור ואוחנה, כדי שיהיו שם לטובת הקבוצה ברגעי האמת.
מכבי ת"א - הכל עניין של גישה
דקה 57 במשחק נגד הפועל עכו, מכבי ת"א נשארת ב-10 שחקנים. ג'ורדי קרויף וכל הצוות שלו בטירוף על הקווים, והכל בגלל עניין של גישה. אין לי ספק שהצוות המקצועי הכין את שחקני מכבי ת"א למשחק באותה רמת רצינות שהם הוכנו למשחק העונה מול הפועל באר שבע. ההבדל הוא רק הגישה של השחקנים למשחק מול האחרונה בטבלה.
ניצחון הוא עניין של מה בכך ונחשב למובן מאליו, ולכן כנראה שהשחקנים הרגישו שהם יכולים לעלות למשחק הזה במחשבה שהם יכולים להוריד את הרגל מהגז. זה בדיוק המתכון להסתבכות. לכן הצהובים הסתבכו במשחק הזה, ורק אילולא החמצות מהצד של עכו וכניסה בוגרת של אלירן עטר ואבי ריקן כמחליפים, ההסתבכות הזו לא עלתה ביוקר. המשחק בעכו שלמזלם של הצהובים הסתיים בניצחון יהווה לשחקני מכבי ת"א אבן דרך ומדריך כיצד לא מגיעים למשחק מבחינת הכנה מנטאלית.
שחקני ההכרעה של בית"ר ירושלים
קבוצה שרוצה ללכת עד הסוף ולזכות באליפות חייבת שיהיו לה כמה שיותר שחקני הכרעה. בבית"ר ירושלים אנחנו יכולים למצוא שחקנים כאלה למכביר, כאלה שביום נתון יכולים להכריע כל התמודדות מול כל יריב. איתי שכטר (8 שערים ו-4 בישולים), קלאודמיר פריירה (8 שערים ו-5 בישולים), אנתוני וראן (8 שערים ו-2 בישולים), חן עזרא (4 שערים ו-3 בישולים) ועידן ורד הפצוע (4 שערים ו-6 בישולים). אלה חמישה שחקנים שיכולים להכריע משחק זה מעל ומעבר גם כשהמשחק הקבוצתי לא תמיד שוטף ומרשים. לכן, למרות רעשי הרקע, אנחנו מוצאים את בית"ר ירושלים במקום השלישי עם יומרות וכוונות ללכת עד הסוף.