הסגן של מסי: על החלוץ השני הכי פורה באירופה
לא רונאלדו, לא סוארס וגם לא אובאמיאנג. 24 שערים הפכו את באס דוסט לחלוץ השני הכי פורה באירופה העונה, ושם הוא לא מתכוון לעצור. אחרי שהתגבר על רצף הפציעות, ההולנדי של ספורטינג ליסבון מגיע לנבחרת וינסה להוציא אותה מהבינוניות אליה נקלעה
באס דוסט העונה הוא ההפך הגמור מנבחרת הולנד הנוכחית. מאז הגביע העולמי האחרון, האורנג' בירידה דרסטית וזה נראה כאילו משהו אבד שם, הניצוץ ההתקפי התחלף בכדורגל אפרורי, שהחותמת שלו היתה הדחה כואבת במוקדמות היורו.
לקראת המשחק הקרוב בבולגריה, העם ההולנדי כולו תולה את התקוות של בשחקן אחד. לא, לא מדובר באריאן רובן וגם לא בווסלי סניידר שנמצאים בנסיגה ביכולתם, אלא באיש שהצליח לכבוש את אירופה השנה, באס דוסט. כשהנבחרת שלו "לא פוגעת" כבר תקופה ארוכה, דווקא החלוץ בן ה-27 מצליח לפגוע בכל דבר שזז. דוסט שעבר השנה מוולפסבורג לספורטינג ליסבון, סחב איתו הרבה סימני שאלה בהחלטה לנדוד לפורטוגל בקיץ. חלק אמרו שהוא לא יחזור מהפציעות ואחרים טענו שזה כבר ההתחלה של הסוף. הוא מצדו הודה שהחזיק בהצעות מאנגליה, אבל בחר בסופו ללכת לליגה הפורטוגלית.
יש בדוסט משהו שלא מזכיר את ההולנדי הטיפוסי. אולי זה הדיבור, כי מי שיקשיב לראיונות שלו, יקבל אנגלית טובה מאוד, בשילוב של רוגע והרבה איפוק. אבל על המגרש? לא פחות ממכונת שערים אגרסיבית, שכובשת בלי מעצורים העונה. 24 שערים ב-23 משחקים יש להולנדי שנולד מחדש העונה. עד כמה זה מרשים? היחיד ביבשת שרשם נתונים יותר טובים הוא לא אחר מליאו מסי. אאובאמיאנג, סוארס, לבנדובסקי, רונאלדו, כל השמות הגדולים נמצאים אחרי דוסט במרוץ לעבר נעל הזהב.
"כששיחקתי בקבוצות הצעירות, תמיד אהבתי יותר לבשל מאשר להבקיע", סיפר דוסט, "אנשי הצוות אמרו לי כל הזמן שאני החלוץ ואני זה שצריך לכבוש". הווידוי הקטן באחד הראיונות, יכול להצביע על כל הקריירה שלו.
יש בו משהו לא טיפוסי, הוא לא אחד שגדל במחלקות נוער המפוארות של אייאקס ופ.ס.וו. הוא גדל בכלל באמן, מועדון מהליגה השנייה, שנמצא בצד הצפוני-מזרחי של המדינה, בדיוק בצד ההפוך מאמסטרדם.
"אחרי כמה זמן הבנתי שהם צודקים, ואחרי כמה שערים שהבקעתי, אהבתי את זה כל כך, שמאז אני מתאמן רק על זה". ונראה שהאימונים היו טובים מאוד, כי דוסט הוא חלוץ שיודע להבקיע בצרורות. עוד לפני שהוא נכנס לתודעה של כל אירופה, בסוף עונת 2011-12, כשהיא בהירנביין, הוא כבש את מלכות השערים בהולנד עם 34 גולים, כשהוא רק בן 23.
הרבה מאמנים ואנשי צוות שאימנו את דוסט בצעירותו, מספרים שההצלחה שלו היא תוצאה של תהליך ההתבגרות שעבר, מאז שעזב את הולנד. עוד לפני המעבר להירנביין, דוסט שיחק שנתיים בהראקלס הקטנה, אבל חבר קבוע בליגה הראשונה.
"הוא היה פרא אדם ממש, בלי שום תרבות ספורטיבית", יאן פרביק, מאמן בוכום היום שהדריך אותו בהראקלס בעבר, הסביר בעבר, "הוא היה מסוגל לא לאכול במשך 12 שעות, אבל שעתיים לפני משחק פתאום בחר פתאום להזמין פיצה. הייתי עורך לו אימונים מיוחדים, והיינו רבים כמעט כל הזמן. היו לנו הרבה חיכוכים, אבל ידעתי שיש לו כישרון. היום הוא התבגר וזה אחת הסיבות להצלחה שלו". גם בהירנביין לדוסט היו בעיות, בעיקר עם מאמנו רון יאנס, שביצע רוטציות והוריד את דוסט לספסל. החלוץ לא חשש להראות את מה שהוא חושב, וזעם פעמים רבות על המאמן.
בסופו של דבר זה נגמר במלכות שערים בלתי נשכחת ובמעבר, שגרם לדוסט לפרוץ לתודעה של כולנו. וולפסבורג הכניסה את היד לכיס והשקיעה עליו 7 מיליון יורו, סכום לא שגרתי לשחקן שלא בא מאייאקס או פ.ס.וו. אבל אמרנו, יש בו משהו לא שגרתי. עד לפני המעבר לבונדסליגה, דוסט לא חווה פציעות משמעותיות.
בוולפסבורג המצב השתנה. אחרי שתי העונות הראשונות שלו בגרמניה, הוא פספס 43 משחקים (!) בעקבות פציעות. הרבה לא יודעים, אבל דוסט סובל מכף רגל שטוחה ("פלטפוס"). הבעיה הזו לא שכיחה בעולם הכדורגל, אבל אצל דוסט זה היה קצת שונה, משום שהוא סבל טיפל בה בצורה טובה מההתחלה.
בעונת 2014/15 הוא הצליח להתאושש מהפציעות שעבר, ואחרי שכבר היה החלוץ השלישי ברוטציה של הקבוצה בחודשים הראשונים של העונה, כבש שוב המקום בהרכב הזאבים, בדרך ל-16 שערים העונה. את השנה שבאה אחר הוא המשיך באותו כיוון, עד שהגיעה פציעה קשה, כאשר תיקול של דאנטה ברגל גרם לו לשבר בכף הרגל. "כבר חשבתי על פרישה", הודה דוסט באחד הראיונות האחרונים שלו בגרמניה.
למרות הרגע הקשה, ההולנדי לא פרש, אך בחר לשנות אווירה, וחתם לארבע שנים בספורטינג ליסבון, ומאז הוא לא מפסיק לכבוש. מתחילת השנה יש לו כבר 15 שערים בליגה, ו-24 בכל המסגרות, שהעידו שהוא שוב אותו סקורר שכיכב בבונדסליגה.
יחד עם זאת, בנבחרת מדובר בסיפור אחר מבחינתו. האורנג' לא מצליחים להשתחרר מהבינוניות אליה נקלעו. 12 הופעות ברוטו בנבחרת יש לו, בהן הבקיע שער בודד. למה ברוטו? כי המעמד שלו היה רחוק מלהיות בטוח במדי הנבחרת. בסה"כ הוא שיחק 407 דקות במדים הלאומיים, פחות מחצי ממה שהוא היה צריך אילו היה משלים 90 דקות בכל משחק.
עכשיו התקופות השתנו, אין את רובין ואן פרסי יותר בחוד ההתקפה, וגם לא את קלאס יאן הונטלאר, ומלאכת הבקעת השערים מוטלת בעיקר עליו. עכשיו הכדור עובר לדוסט, שצריך להוכיח שאת מה שהוא הוא עושה בקבוצה, הוא יכול להביא גם לנבחרת שלו, שצמאה לשחקן שישחזר את הכדורגל ההתקפי והתוסס שהיא ידעה לייצר.
כשדוסט נשאל לא מזמן את מי הוא מעריץ יותר: ואן באסטן או ואן ניסטלרוי, הוא ענה ללא היסוס: "ואן באסטן אולי היה הכי גדול, אבל אני מעדיף את ואן ניסטלרוי. גדלתי עליו והוא המודל לחיקוי שלי בהכל". אקס מנצ'סטר יונייטד הטביע את חותמתו בנבחרת עם 35 שערים, ולשם בדיוק מכוון באסט דוסט. הדרך של חלוץ הלוהט של ספורטינג ליסבון לקדמת הבמה הבינלאומית מתחילה היום (שבת) מול בולגריה, ואם לשפוט לפי העונה הנוכחית, בהחלט אפשר לבנות עליו.