שניהם מאותו הכפר: הגורל המשותף של קבאני וסוארס
הם גדלו באותה עיר, נותבו לאותו המסלול והגיעו יחד לצמרת הכדורגל העולמי. אורוגוואי מתגעגעת לכוכב של ברצלונה ומקווה שגם הראש של חלוץ פ.ס.ז' לא חזר בינתיים הביתה
סלטו מרוחקת ממונטווידאו כמו אילת מראש הנקרה. כמעט 500 קילומטרים של מישורי עשב, נחלים ופרות. אם תשאלו את תושבי הבירה, רובם יגידו שזה אי שם בצפון, רחוק בפנים הארץ. חובבי הטיולים יספרו שזו עיר בינונית ליד גבול ארגנטינה עם כמאה אלף תושבים וכמה מעיינות חמים. לא פחות, לא יותר. מקום זניח? לא על מפת הכדורגל.
ב-14 בפברואר נולד בסלטו הצנועה תינוק למשפחה ממוצא איטלקי. קראו לו אדינסון קבאני. שלושה שבועות קודם לכן נולד באותה העיר לואיס סוארס. השניים גדלו סמוך זה לזה ובגיל צעיר החלו לשחק באותה ליגה לילדים. שניהם צמחו בבית בו האב שיחק כדורגל בעצמו ונותבו לאותו אפיק, לא שהייתה שם אופציה אחרת עבור ילד ששואף לגדולות.
בנו של ריצ'רד סוארס צורף כבר בגיל 5 לקבוצת ארטיגאס המקומית, אבל כעבור שנתיים עברה המשפחה למונטווידאו הגדולה. בנו של לואיס קבאני המשיך בבית הספר המקומי, כיכב בתיכון סאלסיאנו ורק בגיל 15 נדד בזכות הכשרון לעיר הבירה והצטרף לדנוביו. הפער בן כמה השנים - הזמן בו מספר 9 זכה לתנאים טובים יותר ואימץ חוצפה של עיר גדולה, לעומת האיפוק הפריפריאלי והעבודה הקשה של מספר 21 - הוא שהכתיב את המשך דרכם.
אדינסון קבאני, כדאי כבר להודות, מככב בעיקר כשהוא ליד עוד כוכב. הוא אמנם בלט במוקד העניינים במדי פאלרמו ונאפולי, אבל לא באמת זרח לאור הזרקורים בפאריס (0.58 שערים בממוצע למשחק) או בנבחרת (0.37). הוא יכול, אבל נוטה לסטות לאגף או לסגת לאחור בחיפוש אחר הכדור. במדים הלאומיים הוא מבלה דקות ארוכות הרחק מהחוד וצובר לא מעט עייפות ותסכול, כמו גם האוהדים שמצפים ממנו להיכנס לנעלי חלוצים כגון פונסקה, פורלאן או סוארס, השכן מהילדות.
החיים והכדורגל בצל זלאטן עזרו והפריעו לקבאני. מצד אחד, הוא הצטרף תמורת 64 מיליון יורו לאימפריה כלכלית שכבשה את הכדורגל הצרפתי והפכה לכוח משמעותי באירופה. מצד שני, הוא נסוג לעמדה של כינור שני או שלישי והחל לאותת על רצונו לעזוב. הוא הוזכר כמועמד לאתלטיקו מדריד ומחוזר במילאן, אבל תמיד נשאר הכוכב שרוצה להתחרות בחבר מסלטו.
"האבות שלנו שיחקו יחד בליגה המקומית בסלטו כשהיו צעירים, עוד לפני שנולדנו", סיפר קבאני בראיון למגזין FourFourTwo. "לואיס עזב בגיל צעיר לבירה, כך שלא יצא לנו לשחק אחד מול השני על אותו מגרש עד שהגענו לנבחרות הצעירות. שנינו היינו ילדים קשוחים מסלטו שהכירו כל פינה בעיר. גדלנו עם הרגלים ומנהגים שהפכו להיות חלק מאיתנו. זה כאילו שיש בינינו יריבות קטנה משלנו, במסגרתה אנחנו מדרבנים אחד את השני כדי להוציא מהנבחרת את המיטב".
היריבות הזו ממשיכה ללוות את עיר הולדתם. "כשאתה הולך פה ברחוב, על כל החולצות כתוב קבאני או סוארס", סיפר ל"אל פאיס" חברו של אדינסון ללימודים. "הנבחרת כבר לא במרכז, שניהם במוקד הפנאטיות של האוהדים". שותפה אחרת מהתיכון מזכירה: "סלטו זה מקום קטן, אין פה הרבה אפשרויות. אבל אדינסון הראה לי שמכאן ומכל מקום אחר אפשר להשיג הכל".
"זה רק צירוף מקרים, באמת", מתעקש קבאני. "דברים כאלה קורים רק לעתים רחוקות, אבל אלה החיים. סלטו לא עיר ענקית, אך גם לא קטנה במיוחד. אבל אני מסכים שזה די נדיר ששני חבר'ה שנולדו כל כך בסמוך זה לזה יפרצו כך באותו זמן".
בעוד שסוארס ערך טקסי חתונה באמסטרדם ובמונטווידאו ורואה בבירה בית, קבאני נותר תמיד small town boy. הגאווה הגדולה של אביו לואיס היא שאדינסון המצליח מנצל כל רגע פנוי כדי לחזור הביתה. כמעט בכל חופשה הוא שב לסלטו ויוצא עם אביו לדוג על גדות ריו אורוגוואי, הנהר שמשמש כגבול הסמוך עם ארגנטינה. בשל הקרבה הזאת, הזעזוע שחטפה הנבחרת היה אפילו גדול יותר.
בלילה בין שני לשלישי נהג לואיס קבאני בטנדר מסוג פורד רפטור בכביש מחוץ לסלטו. כשני קילומטרים מהעיר הוא פגע בעוצמה ברוכב אופנוע בן 19, שהובהל לבית החולים עם פציעות קשות. בבדיקה מיידית שנערכה במקום על ידי המשטרה נמצא שאביו של החלוץ נהג תחת השפעת אלכוהול. שעות ספורות לאחר שנלקח למעצר, אותו רוכב צעיר מת מפצעיו.
נשיא ההתאחדות האורוגוואית מיד הבהיר שההחלטה אם להישאר עם הנבחרת נותרה בידיו של החלוץ והמתין להבהרות מצד אוסקר וושינגטון טבארס. "לא אספר בדיוק מה מצבו כי אני חושב שזה עניין פרטי שלו, אבל אני יכול להגיד שהאירוע השפיע עליו כמו שהיה משפיע על כל אדם אחר שבן משפחתו נקלע למצב כזה", גילה המאמן הלאומי. "ניתן לזמן שעובר לעשות את שלו, התמיכה בו חשובה מאוד". תחושה מוכרת חלחלה אצל כל אורוגוואי: כמו עם לואיס סוארס במונדיאל, שוב הכוכב הגדול בהתקפה עלול להיעדר בפתיחת שלבי הנוק-אאוט.
אדינסון קבאני, בניגוד לשכן-חבר-יריב, לא הפקיר מאחוריו את הנבחרת. הוא בחר להישאר לפחות עד סיום רבע הגמר מול צ'ילה. באימון המסכם הוא שתק, רק התרכז בפעולות הפשוטות. גם בצד השני ידעו להעריך זאת. "החסרון של סוארס עוזר מאוד, אנחנו מכירים את האיכויות שלו", הודה אדוארדו ורגאס במסיבת העיתונאים לפני המשחק. "אבל אסור לנו להמעיט בערכם של יתר חלוצי אורוגוואי. אדינסון קבאני משחק טוב מאוד, הוא שחקן שמקריב מעצמו המון". ייתכן שזה גם מה שהאב מעדיף, שאדי יפתח בחוד הסלסטה ורק אז יתפנה לסייע. לא בטוח שההקרבה הזו טובה יותר לנבחרת כשהראש שלו נמצא בסלטו.