לואיס סוארס חסר? גודין הוא המנהיג של אורוגוואי

פורלאן גרר אותו בעקבותיו, סימאונה לא מוכן להרפות ממנו והדור הצעיר לומד מכל מהלך שלו. כולם בונים על קבאני שייכנס לנעליו של החלוץ המושעה, אך הבוס כבר נמצא בהגנה

דניאל שחק
דניאל שחק
Getting your Trinity Audio player ready...
דייגו גודין, העוגן בהגנה של אורוגוואי (gettyimages)
דייגו גודין, העוגן בהגנה של אורוגוואי (gettyimages)
שנה גודל פונט א א א א

"אם אתה רוצה להביא בלם מדרום אמריקה, דאג שהוא יהיה מאורוגוואי", אמר לי פעם קולגה מיטיב לכת מ"מעריב". נכון להיום, אין לסלסטה הרבה יותר מזה להציע. דייגו פורלאן פרש מהנבחרת, לואיס סוארס מושעה ואדינסון קבאני מעולם לא היה הצלחה מסחררת במדים הלאומיים. בחוליה האחורית, לעומת זאת, בעל הבית לא ירפה בקלות מהגביע.

"בן ארצי דייגו גודין הוא אחד הבלמים הטובים בעולם, שחקן מספיק טוב עבור כל קבוצה ובכל ליגה", הכריז פורלאן בטור שכתב ל-The National. "ב-2014 הייתה לו שנה טובה יותר מלכל בלם אחר. ועדיין, הוא לא נכלל בהרכב השנה של פיפ"א. לא התפלאתי, הוא אורוגוואי אחרי הכל. הוא בא ממדינה קטנטנה ואין לנו מספיק אנשים שיצביעו בשבילו".

פורלאן הוא לא היחיד שחושב כך. בחודשים האחרונים נפוצו דיווחים רבים על התעניינות מועדונים גדולים בשירותיו של גודין. מייקל אמנאלו מצ'לסי נשלח על ידי ז'וזה מוריניו למדריד כדי לשכנע את הבלם לעבור ללונדון. גם באיירן מינכן החלה לעקוב בדריכות מאז ינואר, ארסנל מגששת ובמוקד המרדף נמצאת מנצ'סטר יונייטד.

על פי הפרסומים, השדים האדומים היו מוכנים להיפרד מ-22 מיליון יורו כדי להנחית אותו בינואר האחרון באולד טראפורד. אתלטיקו לא התרצתה, גם השחקן. "כמה? 20 מיליון?! בשביל גודין?!! זאת בטח טעות", הגיב המאמן דייגו סימאונה בגיחוך. סעיף השחרור של הבלם ממדריד עומד על 40 מיליון יורו, אבל בהנהלת יונייטד כבר הבהירו שגם הסכום הזה לא מרתיע אותם.

"כרגע, אני מרגיש שזו התקופה הטובה ביותר בקריירה שלי והפרישה עדיין נראית לי רחוקה מאוד. אני רוצה להמשיך עוד שנים רבות באתלטיקו", סיפר לאחרונה גודין, שלא הראה התלהבות להגיע לפרמייר-ליג. נוח לו עם השפה והתרבות. גם העובדה שהמאמן מעריץ אותו לא מזיקה. "הוא אחד השחקנים החשובים ביותר במועדון. אם תשאלו אותי למי אסור לעזוב את אתלטיקו, אענה 'גודין'", הבהיר סימאונה. הראיון איתו נערך באירוע יחסי ציבור נוצץ ומלוקק, ההיפך הגמור ממה שהוא משדר על המגרש. הניגוד המוחלט לתדמית המחוספסת שמתדלק גם הבלם שלו.

"גודין השתפר מאוד בכל היבט בו אדם יכול להשתפר", הסביר סימאונה את קביעתו. "מבחינת כדורגל, מבחינת ניהול האנשים שסביבו, מבחינת תזמון. אני מאחל לו את הטוב ביותר. אני אוהב אותו ומקווה שהוא ישחק איתנו גם בעתיד. דייגו גודין הוא 'המיוחד' של אתלטיקו".

נחמד להיזכר בשער האליפות שלו בקאמפ נואו ב-2014. גם בשער בגמר הצ'מפיונס או בנגיחה שהעלתה את אורוגוואי לשמינית גמר המונדיאל על חשבון איטליה. אבל אסור לשכוח: גודין זוכה להערכה קודם כל בזכות יציבות בהגנה, מחויבות ומקצוענות חסרת פשרות.

"אנחנו קוראים לו 'וואצ'ו'", סיפר פורלאן באותו טור. "משמעות המילה היא יתום. הוא לא באמת יתום כך שאין לי מושג למה אנחנו קוראים לו ככה, אבל השם נדבק. פגשתי אותו לראשונה ב-2005, כשהוא הצטרף לנבחרת כמגן שמאלי. הוא שיחק אז בסרו, קבוצה קטנה ממונטווידאו שבדרך כלל בליגה הבכירה. ראיתי שהוא מסתכל עליי נשאר אחרי האימון. הוא גם נשאר ועבדנו יחד על שיפור הרגל השמאלית שלו".

כך הפך גודין לעוגן בהגנה לצד לוגאנו והצמד הצעיד את אורוגוואי לחצי הגמר ב-2010, בדרך לקופה אמריקה 2011. פורלאן היה זה שגרם לו להגיע לוויאריאל ובהמשך שכנע את הנהלת אתלטיקו להביאו למדריד. "אמרתי להם שצריך ללכת עליו כי יש לו כל מה שאנחנו צריכים. הוא היה אגרסיבי, מהיר ועם יכולת נהדרת לצפות מה החלוצים שמולו עומדים לעשות. הוא אפילו כבש שערים, במיוחד ממצבים נייחים", התמוגג החלוץ. "אתלטיקו הלכה עליו ואני הייתי מאושר".

"במונדיאל בברזיל לוגאנו לא יכול היה לשחק מול קולומביה ואני הייתי הקפטן השני", גילה פורלאן. "הלכתי למאמן, ואמרתי לו: 'אני יודע שאני אמור להיות הקפטן, אבל אני חושב שזה יהיה רעיון טוב לתת לגודין, שהוא כבר בן 28, את התפקיד. הוא צעיר ויהיה בנבחרת עוד שנים רבות אחריי'. המאמן הסכים, הגיע לגודין קצת מזל בנבחרת אחרי שהיה פצוע וחולה בטורניר הקופה הקודם. בדרך בה הוא משחק, הוא ייזכר כאחד הגדולים ברחבי העולם. לא שמישהו יצביע עבורו אז...".

תודעת המעטים מול רבים היא לא נחלתנו הבלעדית. גם באורוגוואי זו הנחת הבסיס שמסבירה הרבה מאוד דברים. מכאן באות הלוחמנות, התשוקה וגם האמונה שהכל אפשרי. אלא שגם שם קיימים המעטים שבמרכז והמקופחים שמסביב. "אינטריוֹר", הם קוראים לזה בספרדית. פנים הארץ. לא משנה מאיפה אתה: כל עוד זה לא בתחומי עיר הבירה מונטווידאו, אז אתה באינטריוֹר. דייגו גודין בא בדיוק ממקום כזה.

הוא גדל בעיירה קטנה בשם רוסאריו, מעין מועצה מקומית בת כמה אלפי תושבים עם שם של עיר גדולה יותר. שם הוא צמח באסטודיאנטס המקומית עד שהצליח לפלס את דרכו למחלקת הנוער של דפנסור, המועדון השלישי בגודלו בבירה ובמדינה. משם עבר בחינם לסרו וכעבור שנתיים וחצי לנסיונאל, אחת משתי האימפריות של הכדורגל האורוגוואי. כעבור שנה רכשה אותו ויאריאל תמורת 800 אלף יורו בלבד. קשה להאמין, אבל בשקלול ההעברה לאתלטיקו שולמו תמורת גודין 8.8 מיליון יורו בלבד לאורך כל הקריירה. בלתי נתפש, במיוחד בעידן בו משלמים על באלוטלי 20 מיליון יורו, על ללאנה 31 מיליון ועל דויד לואיז 50 מיליון.

"זה נכון שיש לי משיכה לארצי", הודה גודין. "בנקודה כלשהי בעתיד ארצה לחזור לאורוגוואי ולגמול לכולם על האהבה שהראו לי כל השנים. הזמן יעשה את שלו, קשה לדעת איפה אשחק בעוד כל כך הרבה זמן". בינתיים, הוא מטפח יורש בקבוצה ובנבחרת.

"מבחינתי, גודין הוא ראי שמשקף לי איך אני צריך להיות, כאדם וכמקצוען", אמר חוסה מריה חימנס בן ה-20, שותפו של גודין מאתלטיקו שצפוי לפתוח לצדו גם בנבחרת. "למדתי ממנו המון. יש לי המזל לשחק ליד אחד הבלמים הטובים בעולם. אני לא אדם סבלני, אבל ידעתי שאני צריך לצמוח לצד המקצוענים האלה". וזה מה שהוא עושה. כך הם גדלים שם, בצורה סדרתית. חזקים, לוחמניים, עקשנים. אז אם אתם רוצים לדעת למה לצפות מהסלסטה, אל תחפשו מי יכול למלא את נעליו של סוארס. הביטו על החוליה האחורית. בכל זאת, יש סיבה שבלם דרום אמריקני טוב באמת מביאים רק מאורוגוואי.