הרדמה מקומית: הישראלים של י-ם נבלעים ברוטציה
להפועל ירושלים יש את הישראלים הטובים בארץ, אך הם לא מצליחים להתבטא ברוטציה עם הזרים. אשדוד הוכיחה שריבאונדים הם גם עניין של מוטיבציה, בזמן שסגנית האלופה נראתה כבויה. זה הזמן של טימור והלפרין לקחת אחריות. פפי תורג'מן על המשבר האדום
לפני שניגע במשבר, צריך למחוא כפיים למכבי אשדוד ולהחמיא למאיר טפירו על האומץ. אמנם הוא מאמן חדש בענף, אבל כאחד שנמצא בתחילת דרכו הוא לא מתפתה לדאוג לעתיד שלו ומגיע עם הרבה אומץ למשחקים. טפירו נותן לישראלים שלו לבוא לידי ביטוי ומקבל מהם תפוקות שרק יגדלו ככל שהם יצברו ביטחון.
להפועל ירושלים יש כיום סגל מצוין, אך בעיית המפתח שלה כרגע היא החלק הגדול מדי שמקבלים הזרים. לסימונה פיאניג'אני וחניכיו יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר אליו נקלעו אם לא תהיה רוטציה נכונה בין הזרים לישראלים, וזאת לא בושה לשחק עם שלושה או ארבעה ישראלים על הפרקט.
אשדוד הגיעה מוכנה למשחק הזה ושלטה באופן מוחלט בריבאונדים. החניכים של מאיר טפירו הוכיחו שיתרון הגובה בין השחקנים הוא לא זה שישיג את הכדורים החוזרים, אלא הרצון והמוטיבציה של הישראלים שקלעו לבדם 57 נקודות בניצחון המרשים. בנוסף, החילופים בחלק האחורי של הפועל ירושלים לא היו טובים ולמרות שסטודמאייר ניסה לעזור והתאמץ, זה לא הספיק בהגנה.
בכלל, משהו כבוי בהפועל ירושלים. יותם הלפרין ובר טימור, שנחשבים בעיני לשחקנים שבדרך כלל מכניסים את הטירוף על הפרקט, נראים חסרי מוטיבציה במגרש. לפני הכסף הגדול, הרכש והשינויים, הבסיס להצלחה טמון ברצון של השחקנים וכרגע קשה לראות אותו בעיניים שלהם. למרות זאת, לסגנית האלופה יש סגל מצוין ואני מאמין שעם הזמן, היא תוכל לצאת מהמצב אליו נקלעה, כמו גם סטודמאייר שיקבל עוד דקות ויוכל לבוא יותר טוב לידי ביטוי.
נראה חסר מוטיבציה על הפרקט. טימור (דני מרון)
אני חושב שאי אפשר להאשים רק אותם בסיטואציה, אבל מתוך האמונה ביכולת של הלפרין וטימור, מצופה מהם לעשות קצת יותר בכדי להנהיג את הפועל ירושלים. שניהם נשאבו להיות "מעבירי המים" של הקבוצות, כשלדעתי הם מסוגלים להכניס את הטירוף למגרש. גם אם זה אומר להיות מעט חוצפנים על הפרקט ולהעיז יותר, אולי זה מה שיוציא את האדומים מהבוץ.
בדומה למכבי תל אביב, להפועל ירושלים יש בעיה גדולה בשילוב הישראלים ושתי הקבוצות סובלות מזה בצורה משמעותית עוד יותר בתקופה האחרונה. נראה כאילו חוק הרוסים גורם לשתיהן להכין עצמן סביב הזרים עם הרכב אחד לליגה ואחר לאירופה. זו משימה לא פשוטה, אך גם הדר וגם פיאניג'אני צריכים לבחון איך הם מתגברים על המשימה הלא פשוטה הזאת ויוצרים תלכיד משותף בין הזרים לישראלים.
בגלל כל התהליך והסיטואציה של החוק הרוסי, נוצרה סיטואציה כפויה על המאמנים שהם צריכים לשחק עם קבוצה אחת באירופה וקבוצה אחת בארץ ולדעתי זו טעות של שני המאמנים. הם צריכים לבחור את הסגל והישראלים חייבים להיות שותפים גם באירופה הרבה יותר ממה שהם שותפים וברגע שימצאו את האיזן בין הזרים והישראלים וימצאו קבוצה אחת וסגל אחד שמשחק ורץ ולא כל הזמן נע בין שתי קבוצות אז יהיה הרבה יותר קל למצוא יציבות.
קשה מאוד לנבא את העתיד בשלב כזה של העונה, אך למרות התקופה הקשה ניכר כי גם הפועל ירושלים וגם מכבי תל אביב נמצאות מעל הליגה ואם סדרות הגמר היו מתקיימות היום, הן היו מצליחות לגבור על יריבותיהן. לשתיהן יש כרגע את הסגלים הטובים ביותר בליגה והישראלים הטובים בארץ.
למרות הנטייה להפנות אליהם אצבע מאשימה, המאמנים של שתי הקבוצות מספיק טובים בשביל להצעיד אותן קדימה, אך עליהם לייצר היררכיה ברורה בתוך הקבוצה שלהם. כלומר, שחקן כדורסל יכול לאבד את הביטחון ברגע ומצד שני גם לבנות אותו במשחק טוב. בכדי לעשות את זה, הם צריכים לווסת בין לוקחי האחריות למקבלי האחריות ולתת לשחקנים הישראלים אפשרות ליזום ולהתקדם.