שב הצבע ללחיים: טיטה מחזיר את ברזיל לפסגה
אחרי שלמד מאנצ'לוטי, מאמן הסלסאו יודע בדיוק מה הנבחרת שלו צריכה. הוא מנהל מעקב מקצועי אחרי החניכים שלו ויודע איך להפיק מכל אחד את המיטב.
בוידאו: ברזיל מנצחת את גרמניה בגמר טורניר הכדורגל במשחקים האולימפיים בריו
עבור רבים, זכייה במדליית זהב אולימפית בכדורגל היא אמנם מאורע מרגש, אך לא כזה שמוציא אומה שלמה לחגיגות. אצל הברזילאים, שעדיין זוכרים את המונדיאל הביתי ואיך הוא הסתיים, הזכייה האחרונה בהחלט הייתה סיבה לקרנבל. ניימאר הוביל, גבריאל ז'סוס פרח והסלסאו שוב הרגישו אומה גאה.
שני תאריכים זכורים לברזילאים מהתקופה האחרונה: הראשון הוא 7.8.14, אז הובסו 7:1 לגרמניה באחד הימים השחורים בהיסטוריה שלהם, והשני הוא 20.6.16, היום בו מונה טיטה כמחליפו של דונגה. עד לאותו יום ברזיל הייתה נבחרת לא רלוונטית במאבק על כרטיס למונדיאל וזה היה נראה שאת המונדיאל הקרוב הסלסאו יראו מהבית. לאחר מינויו הכל השתנה.
"שלבי המוקדמות תמיד היו קשים. ב-82', 86', 90', 94', והפעם זה יהיה אפילו קשה יותר", אמר דונגה אחרי המחזור השישי. "המעמד שלי? האחריות תמיד נופלת על המאמן. גם זגאלו, סקולארי ופריירה ספגו ביקורות למרות שהם זכו במונדיאל. אני לא הובלתי נבחרת לזכייה באליפות העולם, אז זה נורמלי שאספוג ביקורות". לא הרבה אחרי ראיון זה מעמדו בהחלט השתנה.
שישה מחזורים מתחילת המוקדמות ולאחר עוד משחק בו הם הוציאו נקודות בנס, כשהם רושמים רק שתי ניצחונות עד כה, כולם דרשו שינוי. טיטה היה אמור לקבל את המושכות כבר אחרי אותה תבוסה ארורה אך בסוף הוחלט לוותר על שירותיו ולפנות לכיוון שונה ואכן, ההחלטה לוותר על טיטה אחרי השביעייה שספגה
ברזיל מגרמניה בחצי גמר המונדיאל הביתי ב-2014 היתה הזויה, אבל הנה לכם האירוניה – מעז יצא מתוק, כי הרי טיטה בזמנו לא היה אמור להביא את הבשורה. כמו סקולארי ודונגה, הוא מגיע ממדינת ריו גרנדה דו סול הדרומית, אשר ידועה באופי הרבה פחות ברזילאי
מהמרכז והצפון. בשנות הזוהר שלו בקורינתיאנס, היה טיטה חסיד מובהק של כדורגל מבוקר. הוא הדגיש את הצורך לבנות את הקבוצה מההגנה, וזו הדרך שהובילה אותו לזכייה באליפות, גביע ליברטדורס ואליפות העולם לקבוצות. ניצחונות בתוצאה של 0:1 היו שגרתיים במיוחד, ועונת 2013 היתה חריגה באופן קיצוני אפילו בסטנדרטים אלה. המאזן של קורינתיאנס עמד על 27 שערי זכות ו-22 שערי חובה ב-38 משחקים. זו היתה אחת הקבוצות המשמימות בתולדות ברזילראו.
לו היה מקבל את התפקיד הלאומי במועד המקורי, ייתכן שזו היתה דרכו גם בנבחרת. אבל זה לא קרה, וטיטה המתוסכל לקח שנת שבתון כדי לנסוע להשתלמויות ברחבי אירופה. אם רק היה יודע בזמנו כמה ההחלטה הזאת הייתה חכמה. זמן רב במיוחד הוא בילה בריאל מדריד אצל קרלו אנצ'לוטי, אותו העריץ כבר מזמן, והאיטלקי חולל לפי כל העדויות שינוי תודעתי אצל הברזילאי. "למדתי להיות ישיר יותר עם השחקנים, ממוקד יותר בהכנות למשחקים ולשחק כדורגל מהיר, נמרץ והתקפי יותר", סיפר לימים טיטה.
אנצ'לוטי לא מזוהה עם חדשנות בלשון המעטה. תכונותיו החזקות ביותר, אלה שהפכו אותו למאמן על, הן יחסי אנוש מעולים ויכולת למקסם את הפוטנציאל של שחקניו בעמדות הטבעיות שלהם. הוא לא מנסה להמציא את הגלגל ולכפות מערכים מהפכניים, אלא דואג שכל שחקן יהיה מאושר בתפקידו. אחרי ההיכרות המעמיקה איתו, חזר טיטה לקורינתיאנס והצעיד אותה לאליפות מזהירה עם 81 נקודות ו-71 שערי זכות ב-38 משחקים. היה זה שינוי קיצוני, ולפי המשחקים הראשונים במשימה הלאומית זה לא השתנה גם בנבחרת ברזיל. יש מבנה טקטי ברור ותוכנית משחק, אבל כל שחקן נמצא בדיוק בעמדה הנכונה מבחינתו ומקבל חופש פעולה להביא את איכויותיו לידי ביטוי.
השינוי שחל בטיטה בהחלט משפיע בנבחרת, לא מזכיר בכלל את הקדנציות האומללות של קודמו בתפקיד דונגה וגם לא קרוב לדרכים הנוקשות של פליפה סקולארי. כמו שלמד טיטה מהמנטור אנצ'לוטי, הטקטיקה היא מעל הכל על המגרש אבל מחוץ למגרש מה שחשוב זו השמחה של שחקניו. המאמן הלאומי טיפל קודם כל בבעיה הכי קשה של הברזילאים – התלות בנאיימר. "האם
ברזיל תלויה כל כך בשחקן אחד?" אמר לפני כשנה אחד מעיתונאי הספורט הבכירים במדינה, ג'וקה קופרי.
הכוכב הברזילאי תיפקד כקפטן וסחב על גבו אומה שלמה. טיטה הבין שעל מנת להוציא את המיטב מכוכבו הוא צריך להוריד ממנו קצת מהאחריות על הכתפיים. כפי שהסביר לוסיו, בלם העבר האגדי של הסלסאו: "תפקיד הקפטן הטיל אחריות מוגזמת על ניימאר, ואנחנו יודעים את גודל הציפיות ממנו. בלי הסרט, הוא יוכל להפגין את כישוריו באופן תדיר יותר, כי הוא ירגיש חופשי יותר על המגרש".
"למאמנים רבים יש ידע מקצועי, אבל מעטים יודעים לנצל אותו ביעילות כמו טיטה", כתב טוסטאו. הוא סיים את מאמרו בנימה זהירה, עם המלצה לא לאבד פרופורציות ולשמור על ביקורתיות, והצדק איתו. אסור להסיק מסקנות מרחיקות לכת כל כך מהר, למרות שאחרי שני משחקים תחתיו רשמו הסלסאו שני ניצחונות ונכון לעכשיו יש הרבה מאוד מקום לאופטימיות. ברחבי העולם יש אוהדים רבים שאוהבים את
ברזיל בזכות הנבחרת של שנות ה-80' והתקשו מאוד להזדהות עם סלסאו של המאה ה-21.
ברזיל, שלפני חודשיים הייתה במקום השישי מתוך 10 נבחרות, מקום שלא מוביל אפילו לפלייאוף מול הנבחרת האסייתית, נראית עכשיו לא רק כמועמדת המובילה לסיים במקום הראשון בבית המוקדמות. עם 4 ניצחונות רצופים ומקום ראשון, הצהויבים מתחילים להזכיר את
ברזיל של פעם, הנבחרת שהציתה את דמיונם ואהדתם של רבים בעולם לנבחרת הקרנבל.
בראיון שנערך לאחרונה עם גלובו, תחנת השידור המובילה בברזיל, הסביר טיטה את האתגרים של המעבר מלמאמן מועדון, שם היה סביב השחקנים יומיום והיה משחק בכל סוף שבוע, למאמן לאומי, תפקיד שכולל הרבה יותר סקאוטינג והרבה פחות מגע עם שחקנים.
עכשיו, במקום לבלות בשוליים, טיטה מבלה את רוב זמנו בצפייה בשידורים חוזרים של משחקים, מיפוי השחקנים הברזילאים הטובים בכל רחבי העולם, והתבוננות על האסטרטגיות של המאמנים הבולטים בעולם. מאז שהפך למאמן הלאומי עשה טיטה שיפור של משחק מרכז השדה שהיה נחשב לעקב האכילס של
ברזיל בשנים האחרונות.
בעוד שרוב המאמנים ברזילאים רוצים לעשות הבחנה ברורה בין קשרים ההגנתיים לאלו התוקפים, טיטה רוצה שכולם יוכלו ליצור הזדמנויות להבקיע כאשר הכדור ברשותם, ואחרי כן גם להגן כשלקבוצה אין את הכדור. זוהי פחות או יותר אותה פילוסופיה שאומצה על ידי גרמניה, הנבחרת שהנחילה את ההפסד הגרוע ביותר אי פעם של
ברזיל, הטבח 7:1 באותו מונדיאל ביתי.
טיטה גם רוצה שחקנים שיכולים לעבור בין עמדות בהתאם לנסיבות המשחק. הוא נותן לשחקנים עצמאות ואחריות כדי לשנות את פני הקבוצה. הדרכים רבות התושייה של טיטה הקנו לו השוואות לפפ גווארדיולה, הנחשב על ידי מומחים רבים למאמן הכדורגל הטוב ביותר בעולם בעשור הנוכחי. ההשוואה נערכה לראשונה על ידי הקשר פרננדיניו, שמשחק עבור מנצ'סטר סיטי של פפ.
דני אלבס ומרסלו אוהבים להצטרף להתקפות? זה בדיוק מה שהם עושים כל הזמן אצל טיטה, בניגוד מוחלט לשימוש השמרני של דונגה במגנים. קאסימירו, שהולך ומשתבח לקשר אחורי נהדר, שורף שטחים, סותם חורים וסוחב את הפסנתר עליו מנגנים חבריו היצירתיים יותר. אין מאמן בתבל שמכיר את רנאטו אוגוסטו ופאוליניו כמו טיטה, שהדריך אותם בקורינתיאנס.
כיום הם עושים כסף בליגה הסינית, אבל המאמן יודע בדיוק כיצד להפיק מהם את המיטב. צמד הקשרים מעולם לא שיחקו טוב יותר בנבחרת. גבריאל ז'סוס נזרק להופעות בכורה אחרי הזכיה באולימפיאדה, והפך ללהיט עם צמד נפלא לרשת אקוואדור.
ברזיל חגגה עם 0:3 במגרש בו לא טעמה נצחון מזה 33 שנה.
אם ההשוואות לפפ ברמת האימון יהפכו גם להשוואות ברמת ההישגים, הכיוון שטיטה מקנה בנבחרת הוא בהחלט הכיוון הנכון שיוביל את
ברזיל להיות אותה
ברזיל שלא רק משחקת גם כטובה בעולם, אלא גם יודעת שהיא כזאת. כשמולה מגיעה היריבה המרה ארגנטינה, שמתחילה להראות יכולות דומות לברזיל של לפני כמה חודשים, בהחלט יהיה מעניין.