ליצרניות הרכב יש נטיה מעת לעת למחזר שמות של דגמים שיצורם הופסק. הסיבה העיקרית לכך היא בעיקר פסיכולוגית-שיווקית, כשהמחשבה העומדת מאחוריה היא שההתרפקות הנוסטלגית על השם המוכר מהעבר תביא את הקונים לאולם התצוגה. ברוב המקרים, הקשר בין דגם העבר לבין הדגם החדש הוא בשם בלבד, כשלפעמים הם כלל אינם באותה הגודל או הקטגוריה.
כך לדוגמה פיאט בחרה עבור הרודסטר החדשה המתבססת על מאזדה MX5 את השם המיתולוגי 124 ספיידר, זאת למרות שמאז שנות 80' זנחה את הסמנטיקה המספרית בשמות הדגמים שלה. דוגמא אחרת היא קרייזלר אשר הציגה לפני מספר חודשים מיניוואן גדול בשם פאסיפיקה, שם אשר שימש לפני כעשור קרוסאובר גדול שלא זכה להצלחה גדולה.
גם בסוזוקי החליטו לאחרונה למחזר שם מהעבר, באלנו. הבאלנו הייתה המשפחתית קומפקטית גלובאלית של סוזוקי באמצע שנות ה-90' וזכתה להצלחה נאה בשוק הישראלי. הבאלנו הוחלפה על ידי הליאנה ונדמה ששמה נשכח בדפי ההיסטוריה המוטורית. בתערוכת פרנקפורט האחרונה הוצגה מכונית סופר מיני חדשה והשם שהוצמד לה הוא באלנו, זאת למרות שכאמור הבאלנו המקורית הייתה בכלל מכונית משפחתית.
כנראה שהתודעה שהבאלנו היא מכונית משפחתית עדין קיימת בראשם של אנשי חברת "מכשירי תנועה" המייבאת את מכוניות סוזוקי לישראל. עם השקתה של הבאלנו בארץ מנסים אנשי היבואנית למתג ולמצב את הבאלנו כאלטרנטיבה למכונית משפחתית. האמנם?
מה שבקנקן
בחינת מידותיה של הבאלנו החדשה מגלה שאורכה הוא ארבעה מטרים, רוחבה 174.5 ס"מ ובסיס הגלגלים היינו 252 ס"מ. אלו אינן מידות של מכונית משפחתית, אלא מידות המקובלות בקרב קבוצת מכוניות הסופר מיני, עם נטייה לצד הנדיב שבהן. אגב, מידותיה של הבאלנו דומות לאלו של פולקסווגן גולף מתחילת שנות ה-90', כך שבהגדרת המידות של לפני שני עשורים היא הייתה יכולה להתקבל כמשפחתית האצ'בק.
למרות מידות ממוצעות לקבוצתה, מצליחה הבאלנו להיות אחת המכוניות המרווחות בקטגוריה. הודות להתמחות של סוזוקי במכוניות קטנות, נוצל הגובה הנדיב של 147 ס"מ כדי לבצע תכנון יעיל של תא הנוסעים. הבאלנו מאפשרת מרווח מספק דיו לארבעה מבוגרים, כולל מרווח ראש טוב גם מאחור, אם כי המושב האחורי לא מצטיין בנוחות לאורך זמן בגלל מבנהו. תא המטען מציע נפח של 345 ליטרים שהם לא מעט ביחס לגודלה, אך שימושיות תא המטען נפגמת עקב שפת הטענה גבוהה מדי.
הבעיה היא שבסוזוקי לא השכילו לייצר אווירה נעימה בתא הנוסעים של הבאלנו, שכמו בכל סוזוקי שמכבדת את עצמה שופע פלסטיק אפרורי, גס ולא נעים למגע, שנדמה שהגיע בכלל מהבאלנו של שנות ה-90'. גם המתגים הפשוטים והדיפון הדקיק שבדלתות תורמים את שלהם לאווירה הקודרת.
בין כל הפשטות הזו בולט לטובה מסך המידע הצבעוני בלוח המחוונים המספק שפע של מידע חיוני יותר וחיוני פחות, מצריכת הדלק הרגעית והממוצעת, מצב התאוצה והבלימה ברגע נתון ואפילו מד כוחות G, שהוא פריט הכרחי מאין כמוהו עבור מכונית מסוגה של הבאלנו ובפרט במכונית משפחתית, לא כן? רק חבל שתפעול מחשב הדרך המפורט נעשה על ידי מחט בלוח המחוונים עצמו, דבר המצריך הורדת את היד מההגה ודחיקתה מאחוריו. כאן סוזוקי מקבלת כרטיס צהוב הנדסת האנוש.
מה שעל הכביש
הבאלנו החדשה הייתה המכונית הראשונה של סוזוקי לקבל מנוע טורבו מודרני בעל הזרקה ישירה, כשאפילו ישנה גרסה היברידית קלה עם מנוע חשמלי שנועד לסייע בתאוצה. אלא שבישראל כמו בישראל, אנו זוכים לקבל את הבאלנו עם מנוע ה-1.2 ליטר האטמוספרי הוותיק והמוכח של החברה, המשודך לתיבת הילוכים רציפה או לתיבה ידנית עם חמישה יחסי העברה.
הספק של 90 כ"ס לא מרשים במיוחד, אך הודות לתיבה הילוכים נמרצת ומשקל עצמי של קצת יותר מ-900 ק"ג בלבד מפגינה הבאלנו זריזות כאשר היא נדרשת לכך, בעיקר ביציאה מהמקום. עם זאת, תאוצה ל-100 ב-12.3 שניות לא תותיר אתכם פעורי פה. לזריזות היחסית יש מחיר והוא מגיע בצורה ווקאלית, שכן השילוב של מנוע הנותן את תפוקתו בסל"ד גבוה ותיבת ההילוכים הרציפה בממקמת אותו שם יוצר שאון מוגזם בכל סיטואציה שהיא לא שיוט נינוח. תחושת ההמולה מודגשת גם על ידי בידוד הרעשים הלא מוצלח, שכן כדי להשיג משקל עצמי קל נחסכו חומרי בידוד.
הצד החיובי במשוואה מגיע בתחנת הדלק. בתנאי המבחן המאומצים גמעה הבלאנו כ-14 ק"מ לליטר בממוצע, מה שאומר שבחיי היום יום הרגועים יותר יהיה ניתן לחלץ ממנה עוד מספר ק"מ לכל ליטר בנזין.
בצד הדינאמי הבלאנו לא מצליחה להבריק. היא אמנם מבוססת על פלטפורמה חדשה ומודרנית, אך משדרת קופצנות יפנית קלאסית על פני שיבושים במהירויות עירוניות, לצד מחסור בריסון מספק בכבישים גלים במהירויות גבוהות. הבאלנו לא אוהבת שלוחצים אותה, לכן היא נעימה משמעותית בנסיעה עירונית או בשיוט נינוח. ההגה בעל משקל סביר הופך קל עם העלייה במהירות כשהוא מעניק תחושה מעורפלת שלא תורמת לביטחון.
מה שבחניה
למרות הניסיון השיווקי להגדירה כמשפחתית הבאלנו היא מכונית סופר מיני מן השורה. ככזאת היא מציע חלל פנים ותא מטען מהגדולים שבקבוצה, הנפגמים על ידי איכות הגשה המחזירה את הנוסעים לשנות ה-90'. משאר הבחינות הבאלנו היא סוזוקי קלאסית, כזו המצטיינת בזריזות וחיסכון בדלק אך לא מבריקה, בלשון המעטה בכל הקשור ליכולת הדינאמית ונוחות הנסיעה. גם בתחום הבטיחות עומדת הבאלנו עם כוכבית אזהרה שכן בגרסתה הישראלית זכתה לציון של 3 כוכבים בלבד במבחני הריסוק של ה-EuroNCAP.
תג המחיר של הבאלנו עומד על 94 אלף ש"ח לגרסה האוטומטית, נמוך בכ-5,000 עד-8,000 ש"ח מגרסאות הבסיס של הקטנות המובילות (טויוטה יאריס, מזדה 2, הונדה ג'אז). הבאלנו לא שוברת שוק כמו הגרסאות האוטומטיות המוזלות של סיאט איביזה ופיג'ו 208 (הנמכרות ב-10 אלף ש"ח פחות) אך מולן היא שולפת רשימת אבזור חריגה לטובה הכוללת בין היתר בקרת אקלים, בקרת שיוט, מפתח חכם, חישוקים קלים ואפילו פנסי קסנון.
מבחינה של תמורה לכסף ושימושיות מציעה הבאלנו חבילה טובה, בפרט עבור מי שמשתמש במכונית לנסיעה מ-א' ל-ב' ומעוניין ברכב מרווח וחסכוני ולא הרבה מעבר לכך. עבור אלו, הבאלנו תעשה את העבודה. מי שמחפש קצת יותר מהמכונית שלו בכל הקשור ליכולת, איכות, עידון או אופנתיות יצטרך למצוא את מבוקשו במקום אחר.
בעד: צריכת דלק, מרווח פנים, אבזור
נגד: איכות חומרים, נוחות נסיעה, ציון בטיחות
סיכום: שימושית ויעילה, אך נחותה ממובילות הקבוצה
סוזוקי באלנו 1.2 GLX - מפרט טכני
מנוע: בנזין, הזרקה ישירה, 1,242 סמ"ק
הספק: 90 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט: 12.2 קג"מ ב-4,400 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית רציפה
הנעה: קדמית
אXרXג: 399.5X174.5X147 ס"מ
בסיס גלגלים: 252 ס"מ
משקל: 905 ק"ג
0-100: 12.3 שניות
מהירות מרבית: 175 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת: 15 ק"מ לליטר
מחיר: 94 אלף ש"ח