עץ קרס על רכב והורידו מהכביש, אך מי ישלם?

יהונתן בסך הכל הלך לשיננית ביום חורפי, כשחזר ראה את מכוניתו מרוסקת תחת עץ שקרס. העירייה כמובן התנערה מאחריות, אך מה פסק השופט בסופו של דבר?

חיים שריקי

תגיות: משפט וביטוח

Getting your Trinity Audio player ready...
הרכב התרסק, העירייה התנערה מאחריות (getty)
הרכב התרסק, העירייה התנערה מאחריות (getty)
שנה גודל פונט א א א א

בחודש ינואר השנה ובאחד מימי הגשמים והרוחות העזות החנה יהונתן את רכבו בסמוך למרפאת שיניים הסמוכה, כעבור כשעה שמע רעשים וצעקות מבחוץ. כשרץ החוצה גילה כי עץ ענק קרס בחניה וגרם נזק רב לרכבו. בלית ברירה פנה אלי יהונתן על מנת לאמוד את הנזקים שנרגמו לרכבו.

בסופה של בדיקה הוחלט להשבית את הרכב ולהעבירו למגרש גרוטאות. שכן גזע העץ נפל על גג מרכב הרכב וגרם לעיוות של עמודי המרכב, שכן הנזק שנגרם הינו 95% מערכו של הרכב, וע"פ תקנות משרד התחבורה ישנה הנחיה ברורה כי ניתן לתקן רכב עד לגובה של 60% לכל היותר. מיד לאחר קבלת חוות דעת שמאית, פנה מיכאל לעירייה בתביעה לנזק שנגרם לרכושו, במקרה זה העירייה התנערה מכל אחריות לנזקים שנגרמו לרכב, ומר מיכאל נאלץ לפנות לעזרת מערכת המשפט.

בדיון בבית המשפט טען השופט כי אין אפשרות להגן בצורה מוחלטת על התושבים מפני נפילת עצים, והוסיף כי בשטחה של העיר קיימים אלפי עצים. העצים ניטעים לרווחת הכלל, ולכן לא יעלה על הדעת כי הנזקים הנובעים מנפילת עצים יהיו נחלת הפרט. על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לשמור על בריאות הציבור ובטחונו. לכן תפקידה של העירייה איננו מסתיים ביום נטיעת העצים.

מי ישלם על הנזק? (צילום: getty)
מי ישלם על הנזק? (צילום: getty)

עוד הוסיף כי על העירייה להמשיך ולפקח מעת לעת כדי לסכל כל סיכון לפגיעת התושבים. אין צורך, מיהר השופט להבהיר להעמיד צבא אגרונומים אשר תפקידם יהיה לסרוק עץ אחר עץ מידי יום. אולם בדיקה תקופתית בהחלט רצויה ואף נדרשת. בתגובה לדבריו של השופט טען נציג העירייה כי העירייה דווקא עורכת כדרך קבע בדיקות וסריקות של הגינון בתחום אחריותה ומטפלת בכל הנדרש". אולם משום מה ציין השופט, העירייה לא הביאה עדויות ותיעוד בדיקות והסריקות כי אכן נערכו ברחבי העיר כולה.

אבל סופת גשמים היא "כוח עליון", טען נציג העירייה, גם אם היינו מפקחים כמו שצריך על תקינות העצים לא היינו יכולים למנוע את הנזק לרכבו של יהונתן. זו טענה שהייתם יכולים לזכות בה השיב השופט, אילו הוכחתם אותה. אולם לא הבאתם לי כל הוכחה שהסערה באותו יום הייתה חריגה כל כך עד שלא ניתן היה לחזות אותה. נציג העירייה לא ויתר והדגיש כי מר יהונתן הפר את חובתו לבטח את רכבו בביטוח מקיף. אילו עשה זאת, הסביר לשופט, חברת הביטוח שלה הייתה משלמת לו והוא לא הייתה פונה אלינו.

אין לטענה זו על מה שתשען, ענה השופט. אין חובה מכוח החוק לרכוש ביטוח מקיף. יתרה מזאת, אם היה לתובע מר יהונתן ביטוח מקיף, חברת הביטוח שלה הייתה תובעת אתכם את מה ששילמה למבוטח שלה. מה הועילו חכמים בתקנתם? בסופו של יום, זכה יהונתן במלוא הפיצויים על הנזקים לרכבו סך 58,465 ₪ לרבות הוצאות שמאי, הוצאות משפט וכן הפסד ימי עבודה.

לסיכום, בדרך כלל אנו נתונים למצב רוחו של השופט היושב בדין אליו הוא משתייך. זה הלקח הנלמד מהמקרה הנוכחי. שופט אחר עם גישה שונה יכול היה לפסוק בצורה הפוכה לחלוטין וליהונתן שלנו היה נגרם נזק כלכלי כבד שנמנע כאמור הודות  לשופט עם "לב שומע", ככמיהתו של שלמה המלך, לסבל הזולת. כל הישג, עלול להתמוסס אם בדין ישבו שופטים ללא רגישות חברתית.