בייבי מאמא: אמו של כוכב דנבר מגשימה חלום

(בווידאו: פייטון מנינג מגיע לקרב האחרון)

ב-15 ביולי האחרון, דמאריוס תומאס חתם על הארכת חוזה בדנבר. התופס המוכשר סגר לחמש שנים, בהן ירוויח 70 מיליון דולר - החוזה השמן בהיסטוריה הארוכה של הברונקוס. אבל אלה ממש לא הבשורות הכי משמחות שתומאס קיבל באותו שבוע.

• סופרבול 50, דנבר מול קרוליינה - שידור ישיר בערוץ הספורט, בלילה שבין ראשון לשני

יומיים קודם לכן, בשעת בוקר מוקדמת, המכשיר הנייד שלו צילצל בעיקשות. תומאס הקיץ משנתו, ראה את שמה של אמו על הצג, והופתע. "ידעתי שמשהו קרה, כי היא אף פעם לא התקשרה אליי כל כך מוקדם", סיפר מאוחר יותר השחקן בן ה-28. כמה דקות לפני, קאטינה סמית' קראה מכתב מהנשיא ברק אובמה, שבישר שהיא משוחררת מהכלא. אחרי שסיימה לצרוח מהתרגשות וכמעט התעלפה, היא הודיעה לבנה. 

כשדמאריוס היה בן 11 בלבד, 14 סוכנים פדרליים התדפקו על דלת בית המשפחה בג'ורג'יה עם צו ביד. אחרי חיפוש קצר, סמית' ואמה, מיני פרל תומאס, נעצרו בחשד לניהול רשת סחר בסמים. ה"רשת" הזו הסתכמה בתחנת דלק נטושה, ממנה השתיים מכרו קוקאין בעסקאות של 10 או 15 דולר. קאטינה עצמה מעולם לא השתמשה בסמים ולא היה לה תיק פלילי. היא עבדה במשמרות ליליות במפעל בגדים כדי לפרנס את דמאריוס ושתי אחיותיו הצעירות, טונסיה וטיישיה. מיני פרל הייתה זו שביצעה את העסקאות בפועל.

לדמאריוס היה סיוט שחזר על עצמו. הוא חלם שאמו וסבתו מסתבכות בגלל העיסוק בסמים. "בבקשה תפסיקו, משהו רע יקרה לכן", הוא בכה. וצדק.

לקאטינה הוצעה עסקת טיעון - העידי נגד מיני פרל, ותשוחררי מהכלא תוך 4 שנים. בפניה הוצבה בחירה, להרשיע את אמה או להיפרד מילדיה לתקופה ממושכת. החוקים הפדרליים הנוקשים בארה"ב ברורים - עונש המינימום על עבירת סמים עומד על 20 שנות מאסר בלי חנינה. קאטינה סירבה להצעה, ולאחר משפט של שנה, בפברואר 2000, נגזר עליה העונש המינימלי. למיני פרל כבר היו שתי הרשעות קודמות, והיא נשפטה לשני מאסרי עולם, עם אפשרות חנינה אחרי 40 שנה.

דמאריוס ואחיותיו נותרו כעת בלי אמא. אבא שלהם, בובי תומאס, הכיר את קאטינה כשהיו בני נוער והכניס אותה להריון כשהייתה בסך הכל בת 15. הם מעולם לא נישאו, אך נשארו בקשר בזמן שבובי התגייס לצבא ושירת בין היתר בכוויית וערב הסעודית. בלית ברירה, דמאריוס נדד בין דוד אחד למשנהו וגדל בחמישה בתים שונים תוך 3 שנים. בתחילה הוא ניתק קשר עם אמו, כועס על כך שאיכזבה אותו. רק כשהחל ללמוד בג'ורג'יה טק, הוא החל להתרכך וביקר את אמו בבית הכלא בפלורידה.

אלא שלא היו לו הזדמנויות לביקורים תכופים. בזמן שאמו הייתה במרחק מאות קילומטרים ונעולה מאחורי סורג ובריח, תומאס גדל להיות אחד הספורטאים המבוקשים בארה”ב. הוא צמח לגובה של 1.91 מטר, בנה שרירים וגילה מהירות יוצאת דופן. ב-2010 הוא נבחר על ידי דנבר בסיבוב הראשון בדראפט, ואחרי שנתיים בינוניות החלה הפריצה. תומאס הפך לאחד התופסים הטובים ב-NFL וחברו הטוב ביותר של פייטון מאנינג. בעונה הנוכחית הוא הצטרף לג'רי רייס ומרווין האריסון בתור התופס השלישי בהיסטוריה שרושם ארבע עונות רצופות עם לפחות 90 תפיסות ו-1,300 יארדים.

למרות ההצלחה, כל מה שהוא רצה זה שאמא שלו תוכל לראות אותו מקרוב, ולא מהטלוויזיה החבוטה שתלויה בחדר האוכל של בית הכלא. השנים עברו, ניסיונות הערעור של קאטינה נפלו שוב ושוב על אוזניים ערלות. היא החלה לאבד תקווה ולחשוש שלעולם לא תזכה להגיע למשחק פוטבול של בנה. המוצא האחרון היה חנינה נשיאותית. הסיכוי היה קלוש עד אפסי - בכל הקדנציה שלו, אובמה העניק פחות מ-50 חנינות. קאטינה מילאה את הטופס הנחוץ, שלחה מכתב ושכחה מזה.

בלא ידיעתה, נשיא ארה"ב החליט על צעד דרמטי. למרות שמתקני הכליאה במדינה עלו על גדותיהם מרוב אסירים, הניסיונות לשנות את החקיקה באשר לעבירות סמים לא אלימות, לא הצליחו לקבל את אישור הקונגרס. אז אובמה שלף שפן. ב-13 ביולי, הוא חתם על 46 חנינות, ועל אחד מהם היה שמה של קאטינה סמית'. אחרי 15 שנות מאסר, מנהל בית הכלא קרא לה כדי למסור לה את החדשות. היא תשוחרר ב-10 בנובמבר.

מישהו שאל את קאטינה מה הדבר הראשון שהיא רוצה לעשות עם יציאתה לחופשי. "ללכת למשחק פוטבול", היא ענתה בלי היסוס. הבעיה היא שהוטל עליה איסור יציאה ממדינת ג'ורג'יה למשך 60 יום. דמאריוס שיחק בדנבר, במרחק אלפי קילומטרים, ובלוח המשחקים של הברונקוס לא היה ביקור באטלנטה. כדי לנכוח, לראשונה בחייה, במשחק של בנה, היא הייתה צריכה לחכות לפלייאוף.

ואז זה קרה. ב-17 בינואר, הברונקוס אירחו את פיטסבורג בחצי גמר ה-AFC. קאטינה סמית' עלתה על מטוס, בפעם השנייה בחייה (הראשונה הייתה כשהועברה מכלא באוקלהומה לזה שבפלורידה), ונחתה בדנבר. בנמל התעופה בבירת קולורדו, קולו המוקלט של דמאריוס נשמע דרך הרמקולים, מברך את הנוסעים. באותו הרגע היא הבינה כמה הבן שלה הצליח. כשיצאה מההלם, הלב שלה התמלא בגאווה.

קאטינה לבשה את החולצה עם המספר 88 והכיתוב "אמא של ביי ביי" (כינוי הילדות של דמאריוס). היא צפתה מתא הכבוד כשהברונקוס ניצחו 16:23 ועלו לגמר ה-AFC. דמאריוס לא כיכב, אבל עם 40 יארד עזר לקבוצתו להתקדם לעבר הסופרבול. בסיום, פייטון מאנינג שם את כדור המשחק בידיו של דמאריוס וביקש ממנו להעניק אותו לאמו. זו הייתה המזכרת שלה מערב בלתי נשכח.

כעבור שבוע דמאריוס והקבוצה שלו ניצחו גם את ניו אינגלנד, והבטיחו את מקומם בסופרבול ה-50. גם לפני שנתיים דנבר הייתה שם, אבל הובסה על ידי סיאטל וקאטינה צפתה בהכל מהטלוויזיה הקטנה של בית הכלא, מרגישה בודדה ומנוכרת. עכשיו, הבן שלה שוב יהיה על הבמה הגדולה ביותר של הספורט האמריקאי, והפעם היא תהיה שם, תעודד יותר חזק מעשרות האלפים מסביב.