לפני 27 שנים פסלה מדינת ישראל את מפלגת "כך" של הרב מאיר כהנא והוציאה אותה אל מחוץ למשפחת הפוליטיקה. הגיע הזמן שההתאחדות לכדורגל תעשה את אותו הדבר עם הזרוע הספורטיבית של המפלגה המנוחה.
הבעיה איננה עם מה שכונה פעם בקריצה שובבה "הקומץ" והפך לארגון-טרור (שבינתיים, עד להודעה חדשה, פועל ללא נשק). לה-פמילייה איננה הגוף הכי גזען וגם לא הכי אלים במדינה הגזענית והאלימה שלנו. הם לא המציאו כלום ולא חידשו דבר. בריונים שכונתיים בעלי דעות חשוכות ושכל מצומצם. נקודה. הם לא הבעיה. הבעיה היא הצלחתם (המדהימה, צריך לומר) להכתיב את הקצב ולקבוע את הטון. כל מי שלובש את מדי המנורה השחורים-צהובים הוא אחד משניים: פחדן שבוכה בסתר ומרים ידיים, או תומך מהצד – בשתיקה ובחנופה.
ארגון טרור מוצלח הוא לא כזה שמצליח לגייס לשורותיו את הרוב. אלא אחד שמטיל את אימתו וכופה את נזקיו על הרוב הדומם.
הרבה יותר מרימוני העשן וממפגן הברבריות המגעיל, בלטו אתמול בשרלרואה שחקני בית"ר, אלה שעל הדשא. החנפנים שמחאו כפיים לחברי הכנופיה ביציע, והפחדנים לידם שקפאו במקומם. לא נמצא אחד, על הדשא או מן הספסל, שיעז לפנות אל היציע עטור דגלי ישראל וכהנא, ולסמן להם להפסיק. זה לא שהם היו מפסיקים. אבל ככה לפחות היינו יודעים שיש לפחות אדם אחד בבית"ר, שחושב שאפשר להרים את הראש מול בריוני כהנא ביציע – ולהישאר בית"רי.
אלי טביב פועל מאוחר מידי. האיש שקנה את בית"ר, הציל אותה מחורבן והצעיד אותה לצמרת ולצערו גם חזרה לאירופה, צריך היה לשבור ברגע הראשון את הטאבו המטורף שעדיין קיים בבית וגן, נגד שחקן מוסלמי (שלא לומר ערבי). הוא צריך היה להעיף לכל הרוחות את גיא לוי, המאמן לשעבר (עוד אחד שחנופתו לא עזרה לו), אחרי שהביע הבנה להפרדה הגזענית השוררת שם.
הוא פועל עכשיו נכון, ובפעולתו יחפה אולי על מחדלים אחרים ויסמן את הדרך לכל אחד שיעלה על דעתו לקנות מחר בבוקר את קן הצרעות הזה. נכון אבל מאוחר.
ועדיין, טביב וגיא לוי אינם הבעיה. גם לא הטיפשים שמחאו אתמול כפיים לאפסים ביציע. הבעיה היא כיצד ההתאחדות לכדורגל, ואולי גם שרי הספורט למיניהם, מקיימים מצד אחד מאבק צודק ונכון נגד כל ג'יבריל רג'וב שרוצה לסלק אותנו ממשפחת עמי הכדורגל, ומצד שני מאפשרים שנה אחרי שנה, ועונה אחרי עונה, את המשך קיומו של הגידול הסרטני הזה המכונה – בית"ר טהורה לעד. אך רק בישראל (ואולי גם באיראן ובצפון קוריאה) קיימת קבוצת כדורגל, ולא סתם קבוצה, קבוצה בכירה, בליגת העל, קבוצת עיר הבירה, שמפרידה שחקנים על פי דת וגזע.
ואולי דווקא מירי רגב, שהביעה זעזוע ושחררה גינוי חריף ולא מתחכם, תהיה זו שתשים לכך קץ. זה חשוב פי מיליון מכתבי האישום שיגיש תובע ההתאחדות נגד השחקנים ששיתפו פעולה עם הבושה.
אני מרגיש פטור מהצורך להסביר עד כמה כל אוהד בארץ, גם אדום, מבין שליגה בלי בית"ר ירושלים היא ליגה עצובה ופגומה. רבים מחברי הם אוהדי בית"ר והם אנשים ראויים וטובים. אני גם בטוח שמרבית השחקנים כאלה. והמאמנים, והבעלים. אני גם מכיר כמובן את הטענות נגד אוהדים אחרים של קבוצות אחרות, שמחללים קברים ושרים שירי נאצים. לכל קבוצת כדורגל בעולם יש אוהדים חוליגנים. אני כמעט בטוח שיש אחד כזה אפילו בהפועל רעננה.
אבל בית"ר ירושלים היא לא קבוצה שיש לה אוהדים חוליגנים. בית"ר היא חוליגנים (קומץ, כן קומץ!) שיש להם קבוצה. ואת התקלה הזו צריך לפרק – ולהרכיב מחדש.