אפשר אחרת: דטרויט מוכיחה שלא כדאי להפסיד בכוונה
בעידן שבו קבוצות מחלישות את עצמן בכוונה כדי להיבנות מאפס ולבחור ראשונים בדראפט, הלידה מחדש של הפיסטונס מרשימה עוד יותר. וגם: התירוצים נגמרים לבלאט, דוראנט סוף סוף מקבל עזרה מהחברים מאוקלהומה
אפשר גם אחרת (getty)
רק לפני מספר שבועות, הקומישינר אדם סילבר הצהיר קבל עם ועדה ש"אין דבר כזה טאנקינג". אז אמר. תופעת ההפסדים המכוונים רק הולכת ותופסת תאוצה, והשבוע האחרון הוא עדות מושלמת לכך. זו לא רק פילדלפיה, שחוץ מלשנות את שמה לטאנקרס, עשתה הכל כדי להחריב את הסגל. כעת גם קבוצות עם הרבה יותר פאסון כמו הסלטיקס והניקס מוותרות לחלוטין על ההווה כדי להמר על העתיד.
נדיר לראות כל כך הרבה טריידים בשלב הזה של העונה. בדרך כלל, יש שניים-שלושה מהלכים רציניים, שמגיעים סביב פגרת האולסטאר. אבל שימו לב למה שקורה בזמן האחרון. קבוצות שמרימות ידיים ומבינות שאין להן סיכוי להיכנס לפלייאוף, מרוקנות את הקבוצה משחקנים בעלי שיעור קומה וכבר עכשיו מתכוננות לקיץ. פיל ג'קסון, לא אחד שידע הרבה הפסדים בקריירה, הפך את הניקס לקבוצת נוער מחוזקת עם הוויתור על ג'יי.אר סמית', אימאן שאמפרט וסמואל דאלמבר. בבוסטון נפרדו תוך חודש מראג'ון רונדו וג'ף גרין, שני הכוכבים הכי גדולים של הקבוצה. מינסוטה אמרה שלום לקורי ברואר, דנבר שלחה את הסנטר הפותח, טימופיי מוזגוב, למשימת ההצלה של דייויד בלאט בקליבלנד.
לאור כך המהלכים הללו, הקאמבק המטורף של דטרויט זוהר אפילו יותר. סטן ואן גאנדי היה יכול לזרוק את ג'וש סמית' בטרייד ולהתנקות מהחוזה שלו, כדי להתחיל לבנות מחדש את הקבוצה. אחרי הכל, הפיסטונס היו במאזן 23:5 עם הפורוורד. אלא שהמאמן/ג'נרל מנג'ר לא ויתר על העונה הנוכחית. הוא בחר לשחרר אותו, למרות העלות הכספית הכרוכה בכך, והפלא ופלא - זה עבד. אנדרה דראמונד וגרג מונרו פורחים בצבע, ברנדן ג'נינגס לקח מנהיגות בקו האחורי ודטרויט מתחילה לטפס במעלה הטבלה. כל הכבוד.
אז מה עוד למדנו השבוע בליגה הטובה בעולם?
למדנו ש... אגב ואן גאנדי, הוא המציא טקטיקה חדשה במהלך פסק זמן נגד הספרס. לאלופה נותרה עשירית שנייה כדי לקלוע סל ניצחון - מאמן דטרויט נערך לאפשרות של אלי-אופ וצווח על השחקנים שלו: "פשוט תבנו פ***** חומה":
למדנו ש... לטורונטו מתחיל להיגמר האוויר. איכשהו, הרפטורס הצליחו להחביא את ההגנה החלשה שלהם ואת הפציעה של דמאר דרוזאן, מאחורי קייל לאורי וההתקפה. אבל יש משפט שנשמע טוב יותר באנגלית, אז פשוט אשמור על המקור: "Defense Travels". כלומר, במשחקי חוץ קשים, אתה יכול תמיד לסמוך על משחק ההגנה שלך. הקנדים סופגים 107.8 נק' פר 100 פוזשנים, רק 0.1 פחות מקליבלנד, וזה לא טוב. טורונטו סיימה את מסע המשחקים המתיש במערב עם שלושה הפסדים ברצף, ואז גם הופתעה בבית מול שארלוט. פתאום דוויין קייסי ושחקניו מוצאים את עצמם רק במקום השלישי במזרח ולא ברור האם הקבוצה הגיעה כבר לשיא שלה מוקדם מדי.
למדנו ש... הלחץ על דייויד בלאט רק הולך לגדול. הטריידים שהקאבס ביצעו בהחלט שיפרו וחיזקו את הקבוצה שלו. כשכולם יהיו בריאים, לבלאט יהיה עם הרבה יותר מה לעבוד כדי להכניס את קליבלנד לתלם. אבל באותה מידה, הקבוצה הלכה צעד אחורה בכל מה שקשור להקניית הדרך ויצירת כימיה קבוצתית. שלושת המצטרפים החדשים, ג'יי.אר סמית', אימאן שאמפרט וטימופיי מוזגוב, יצטרכו ללמוד תוך כדי תנועה את השיטה, ועד שהכל יתחבר כמו שצריך, קליבלנד עשויה למצוא את עצמה בסיטואציה אפילו יותר קשה מהנוכחית. ובכלל, אם עד עכשיו המאמן הישראלי היה יכול לתרץ בחורים רבים בסגל, כעת גם את הפריווילגיה הזו אין לו. עכשיו זה הזמן שלו להוכיח את עצמו.
למדנו ש... ביירון סקוט חקיין יותר טוב מאשר מאמן. עם כל הכבוד ליכולות האימון של סקוט, ויש הרבה ספקות לגביהן, לפחות הוא יכול להתנחם שיש לו עתיד בהוליווד על בימות הסטנדאפ. החיקוי שלו לניק יאנג, סוואגי פי בשבילכם, פשוט מדויק:
למדנו ש... אולי המערב לא עד כדי כך יותר טוב מהמזרח. אז נכון, גולדן סטייט לא הפסידה העונה באף משחק מול יריבה מהחוף המזרחי. אבל כנגד אפשר לציין שאטלנטה ניצחה את כל 9 המפגשים האחרונים שלה מול נציגות המערב, רובם בחוץ. כבר אי אפשר להגיד שמי שתזכה במערב תיקח את האליפות בהליכה.
למדנו ש... ג'ייסון קיד הולך והופך למאמן טוב מאוד. חבלי הלידה שלו בברוקלין היו נוראיים, אבל החצי השני של העונה דווקא היה בסדר. אלא שהעבודה שקיד עושה עד כה במילווקי היא פשוט נהדרת. למרות שאיבדו את ג'בארי פארקר, עליו בנו רבות, הבאקס כבר מתברגים במקום החמישי במזרח (עקפו הלילה את קליבלנד) ובעיקר מציגים משחק הגנה מרשים. למעשה, בכל הקשור לרייטינג הגנתי, מילווקי נמצאת במקום הראשון במזרח בצוותא עם אטלנטה. וזה עוד לפני שאמרנו את צמד המילים יאניס אנטטוקומפו. בקרוב כולכם תצטרכו לשנן את השם, או לפחות להסתפק ב"גריק פריק".
למדנו ש... זה היה השבוע של הקליעות המטורפות. בהתחלה התכוונתי להתלהב מהסל הזה של מארק גאסול, שזרק מאחורי הקרש:
אבל אז הגיע הלילה טרבור בוקר, שעשה את הדבר הזה (ועוד טען שהוא מתאמן על זה):
למדנו ש... באוקלהומה סיטי סוף סוף מבינים שזה עכשיו או לעולם לא. באופן טבעי, התעסקנו בארץ בעיקר בחלק של קליבלנד לטרייד המשולש מתחילת השבוע. אבל הסיפור של הת'אנדר לא פחות מעניין. הרי קווין דוראנט מסיים חוזה בקיץ 2016, ויש ל-OKC עוד שני ניסיונות בלבד לזכות איתו באליפות, לפני שהוא כנראה יברח. עד כה, הג'נרל מנג'ר סם פרסטי בעיקר הקפיד להחליש את הסגל, כמו עם הוויתור על ג'יימס הארדן לפני שנתיים וחצי. פרסטי התעורר מהתרדמת וצירף את דיון ווייטרס, שאמור להתיישב על אותה משבצת כמו האיש והזקן, ולראשונה אי פעם הת'אנדר עברו את תקרת השכר. הם גם ויתרו על בחירת סיבוב ראשון בדראפט - הכל כדי להשתפר עכשיו, ולא שוב לאגור נכסים עתידיים שלא מועילים לדוראנט. אם הת'אנדר לא יזכו בשנתיים הקרובות, אין סיכוי ממשי ש-KD לא יקנה כרטיס טיסה בכיוון אחד לאנשהו. לא משנה לאן.