מופע אימים של סמית': צחוק, צעקות וקללות. "לעזאזל כולם"
זה האיש שנבחר להוביל? אירוע מביך ולא מכובד אחרי ההדחה: כוכב י-ם השתולל, שמע מוזיקה בווליום גבוה והפריע לראיונות. כשבקבוצה ביקשו שיירגע, סמית' הגיב בקללה עסיסית. פרנקו הגן: "כל אחד מקבל הפסדים אחרת"
איפה הכבוד? דונטה סמית' (יוסי לזרוף)
זה נגמר בצורה מוזרה למדי, ובאכזבה גדולה מאוד. עונת היורוקאפ של הפועל ירושלים הסתיימה אמש (רביעי) סופית עם הפסד ביתי לא שגרתי - 112:110 לפלוישטי הרומנית אחרי שתי הארכות דרמטיות בארנה. האדומים היו צריכים לנצח בהפרש דו ספרתי כדי לשמור על סיכוי קלוש להעפיל, אבל כשלו ויתרכזו מעכשיו רק בליגה. בשבוע הבא ירושלים תקבל עונש נוסף בדמות טיסה מיותרת לוילנה ומשחק לפרוטוקול בלבד מול ריטאס.
גם אחרי המשחק הדברים לא בדיוק התנהלו כשגרה, ולא כל מי שלבש אתמול אדום סיים את הערב עם הפנים בין הידיים. בחדר ההלבשה של המארחת התרחשו אחרי המשחק רגעים ביזארים שלא מוסיפים כבוד למועדון. כאשר אנשי התקשורת נכסו פנימה הם מצאו את דונטה סמית' מתגלגל מצחוק על הרצפה מצחוק ומשמיע מוזיקה בקולי קולות - לא תמונה מוכרת בדקות שלאחר הפסד קשה והדחה.
בזמן הראיונות סמית' וקיצ'ן החליפו ביניהם מספר מילים, תוך שדונטה מעליב את אחד הנוכחים בחדר ההלבשה (לא אחד השחקנים). כשנתבקש על ידי אחד מאנשי הקבוצה לכבד את הראיונות ולהנמיך את קולו, סמית' ענה בשתי מילים עוד פחות נעימות לאוזן: "Fuck them!" (ובעברית: שילכו לעזאזל). לאחר מכן המשיך בשיחה הקולנית עם קיצ'ן, דבר שהפריע מאוד לקיום הראיונות המסורתיים בחדר ההלבשה.
מי שמכיר את דונטה סמית' יודע שמדובר בהתנהגות ילדותית, שכנראה נובעת מהעובדה שהפורוורד לא יודע איך לנהוג אחרי הפסדים, ולא בגלל שההפסד לא כואב לו. יחד עם זאת, מדובר בהתנהגות לא מקצועית, כזו שספק אם היתה עוברת במועדון אחר שמשחק בזירה האירופית. בכל מקרה, בירושלים מודעים לכך והבהירו כי יטפלו בעניין. תגובה רשמית לדברים העדיפו במועדון שלא למסור.
למאמן דני פרנקו לא היתה בעיה להתייחס להתנהגות של הכוכב שלו: "כל אחד יודע להתנהג אחרת עם הדברים. היו פה 50 דקות מפרקות מבחינה נפשית וגופנית. לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם ההפסד, יש אחד שנאטם מול כולם ויש מי שפועל אחרת. אולי יש פה אנשים שלא רוצים שיראו אותם ברגע שפחות נעים להם".
כשבר טימור נשאל על דונטה סמית', הוא יצא להגנת חברו לחדר ההלבשה, כמו גם על דרווין קיצ'ן: "יש פה שחקנים שעברו אלפי משחקים בקריירה שלהם. כל אחד מתמודד עם זה בדרך שלו. אני לא חושב שהם צוחקים, תאמינו לי שאני מכיר אותם והם ידברו על המשחק הזה עכשיו שבוע. אף אחד לא רוצה להפסיד פה".
המספרים לא משקרים
סימני הדרך בעונה האירופית של האדומים מסבירים מדוע היא הסתיימה אמש בקול ענות חלושה. ירושלים היא הקבוצה הגרועה ביותר ביורוקאפ בקליעות משלוש, אספקט חשוב להצלחה במפעל אירופי. לירושלים אין סקורר אמיתי שקולע באופן אוטומטי, כמו דגן יבזורי של מכבי חיפה או סילבן לנדסברג של מכבי ת"א. יש לה בעיקר את ברייסי רייט שקולע מכדרור, ולא שחקן שמשחרר זריקות סטייל דייויד בלו. יותם הלפרין לא רגיל לשחק כסקורר. הוא לרוב שיחק ליד כוכבים או כמוביל כדור, ולא כיצרן ראשי של נקודות. גם בריבאונד האדומים מתקשים, וגם אם ההחתמה של פופס מנסה בונסו עוד תוכיח את עצמה, הרי שהיא בטח לא עובדת כמטה של קסם מאחר שהבעיה עמוקה מדי.
אם ההדחה מאירופה לא כואבת מספיק, בירושלים נאלצים להתמודד גם עם נושא הפציעות. לאתר ערוץ הספורט נודע כי דרווין קיצ'ן סובל משברי מאמץ, למעשה מתחילת העונה, שגורמים לו לכאבים קשים. הגארד של ירושלים משך את הפציעה אך הגיע למצב בו בקבוצה שוקלים להשבית אותו לתקופה הקרובה במטרה לאפשר לו מנוחה והחלמה. זו כנראה גם אחת הסיבות לנסיגה ביכולת שלו ביחס לעונה שעברה.
"היה מצב שהגענו בהארכה ל-6 הפרש וזו ה נקודת המפנה, לכאן או לכאן", סיכם ליאור אליהו את המשחק, "בשלב הזה הם הצליחו לחזור במהלכים גדולים. היה משחק מיוחד, לא היינו צריכים להגיע לסיטואציה הזו מלכתחילה, שאנחנו צריכים לנצח ב-10 הפרש ועוד בבית. נקלענו לסיטואציה הזו בעקבות מספר משחקים צמודים שהפסדנו".
הפורוורד התייחס גם לשריקות הבוז מהקהל במחצית הראשונה: "לא הרגשנו נעים, אתה תמיד רוצה שהקהל שלך יהיה איתך. הקהל רוצה אותנו פה ב-100 אחוז, שניתן את הכל. במחצית השניה זה היה נראה אחרת גם באנרגיות שלנו. יש דברים שאין לי הסבר אליהם, לפעמים יש דברים שפחות הולכים במשחק וזה מוריד אותנו ואלה דברים שבמחצית השניה יותר הלכו לנו, ואז גם הקהל זרם איתנו יותר. יש לנו עכשיו נסיעה מתסכלת לוילנה, נוסעים ללא מטרה בניסיון לחזור בריאים ושלמים. נתרכז בליגה ובגביע".