אולד טראפורד, פאריס, חיפה. מהו הרגע הכי גדול של קטן?

"13 דקות לפני סיום ההתמודדות כאן בקרית אליעזר והר הגעש בירוק מתפרץ. זה היה שער גדול, פרי בישול ענק של יניב קטן, שכמו גדול, הלך לצד השמאלי לאחר שקיבל את הכדור מיוסי בניון, מירכז את הכדור ואלון מזרחי הטיס את הכדור לרשת כדי להעניק למכבי חיפה יתרון של 1:2 גדול, ענק, חלומי". זוהיר בהלול, 1.10.1998, במהלך ה-2:3 של מכבי חיפה על פ.ס.ז'.

בגיל 17 ו-9 חודשים, פחות משבוע לאחר שנכנס כמחליף מול מכבי תל אביב ולבש בפעם הראשונה בקריירה את מדי הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, נכנס יניב קטן לדפי ההיסטוריה של הירוקים בפרט ושל הכדורגל הישראלי בכלל. אז, כשהוא אלמוני לחלוטין, הילד מקרית אתא נזרק על ידי דושאן אוהרין למערכה במשחק הביתי מול פאריס סאן ז'רמן, עזר לחיפה לנצח 2:3, ניצחון מהזכורים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי.

היום, כמעט 15 שנים אחרי אותו משחק זכור, יניב קטן החליט לתלות את נעליו בגיל 33. הילד האלמוני מקריית אתא הפך לאחד השחקנים הבכירים בישראל, זלל תארים עם חבריו לקבוצה ולמעט גיחה קצרה לווסטהאם שיחק כל הקריירה באותה קבוצה – מכבי חיפה – לא דבר של מה בכך בכדורגל של ימינו.

עם קריירה ארוכה מאחוריו, כזו שכללה לא מעט רגעי שיא, ניסינו לבחור מה היו הבולטים מכולם. חמישה משחקים, שערים או בישולים שהכניסו את מספר 20 של הירוקים להיכל התהילה של מכבי חיפה ושל הכדורגל הישראלי.

מקום חמישי: מכבי חיפה – מנצ'סטר יונייטד 0:3

עם כל הדיבורים על הרכב הטלאים של מנצ'סטר יונייטד באותו משחק, השדים האדומים – שחיפשו משחק 16 ברציפות באירופה ללא הפסד – עלו לכר הדשא בניקוסיה עם ריקרדו, גארי נוויל, ריו פרדיננד, ג'ון אושיי, מייקל סילבסטרה, פיל נוויל, קיירן ריצ'רדסון קווינטן פורצ'ן, פול סקולס, דייגו פורלאן ןאולה גונאר סולשאייר.

 עם כל הכבוד להרכב של אלכס פרגוסון, סיפור המשחק היה הקהל הירוק. כ-10,000 אוהדים (ויש שטוענים שיותר) עשו את דרכם לאי השכן כדי לחזות במשחק "הביתי" האחרון במסגרת שלב הבתים, בהופעה הראשונה אי פעם של קבוצה ישראלית בליגת האלופות. 40 דקות בשליטה ירוקה הגיעו לשיאן כשיניב קטן, שכבר כבש מול יונייטד (עוד נגיע לזה....) לקח כדור, התעלל בג'ון אושיי ובעט טיל לרשת הגבוהה. עוד מסמר בארון הזכרונות.

מקום רביעי: מכבי תל אביב – מכבי חיפה 3:0

עונת 2007/8 נפתחה עבור הירוקים בצורה הכי גרועה שיש. שלושה הפסדים לבני סכנין, מ.ס. אשדוד ומכבי פתח תקווה, שלושת 1:0 ושניים מהם ביתיים, גרמו לרוני לוי לבצע זעזוע לקראת המשחק הרביעי – בחוץ מול מכבי ת"א. הזעזוע: יניב קטן מחוץ להרכב, ממש לא דבר של מה בכך באותם ימים.

שער ענק של פאוליניו נתן לירוקים יתרון עוד לפני ההפסקה, אך ההצגה האמיתית החלה רק 20 דקות לאחר מכן. בדקה ה-67 נכנס קטן לכר הדשא, ובתוך 3 דקות הכפיל את התוצאה. נגמר? ממש לא. קטן חיכה 6 דקות נוספות כדי לקבוע 0:3 כרבע שעה לסיום, לשלוח את האוהדים הירוקים חוגגים הביתה ולהוכיח שיש לו עדיין מקום בהרכב הראשון.

מקום שלישי: מנצ'סטר יונייטד – מכבי חיפה 2:5

ב-17.9.2002 ערכה קבוצה ישראלית את הופעת הבכורה בליגת האלופות. מכבי חיפה הגיעה למשחק ללא יעקובו המורחק וז'וטאוטאס המוצהב, כשגם איתם לשחק בחוץ מול מנצ'סטר יונייטד זו לא ממש משימה קלה. כ-10,000 אוהדים עשו דרכם מישראל ואחרי שמונה דקות נותרו ללא מילים.

וואליד באדיר מצא את יניב קטן בכדור ענק, החלוץ של יצחק שום לא התבלבל מול פביאן בארטז, בעט בין רגליו של השוער הצרפתי, ורץ בטירוף ברחבי האולד טראפורד, מבלי להבין מה, איך ולמה.

מקום שני: מכבי חיפה – פאריס סן ז'רמן 2:3

זו הייתה בסך הכל הפעם השנייה שבה לבש את חולצת הבוגרים של מכבי חיפה, אבל זה המשחק שהפך לסמל של יניב קטן. המשחק שהפך לשיר האוהדים שלו. המשחק שהכניס את יניב קטן לתודעת הכדורגל הישראלי, ובגדול.

בגיל 17 ו-9 חודשים עלה ילד צנוע ואלמוני מהספסל כדי לעזור לחבריו לכבוש עוד שער אחד קטן מול ברנאר לאמה, ג'יי ג'יי אוקוצה, מרקו סימאונה, פטריס לוקו ואחרים. בתוך דקות החלום הפך למציאות, או שהמציאות הפכה לחלום. קטן קיבל כדור מבניון, זרק את המגנים של פ.ס.ז' לכל הרוחות, מסר כדור רוחב ענק לאלון מזרחי, שממצבים כאלה לא יודע להחטיא. הדרמה עוד הסתבכה וה-1:2 הירוק הפך ל-2:3 הרבה יותר דרמטי, אך את השער הזה קטן יזכור כל חייו

מקום ראשון: מכבי חיפה – הפועל תל אביב 0:1

זה היה משחק של פעם בקריירה. פעם בחיים. ציון 10, וזה מתוך קמצנות. יניב קטן פירק ב-18 במאי 2009 את הפועל תל אביב, במשחק אליפות. במאני טיים. לחץ, ציפיות, קהל גדול. הכל היה שם, אבל משהו אחד היה שם במיוחד – יניב קטן.

המנהיג הבלתי מעורער של הירוקים התעלל באדומים במשחק שבו היה נראה כי לא משנה מה הוא יעשה, זה יצליח. כ-20 מצבים הוא סידר לחבריו, במלאכת מחשבות, גאוניות של ממש, והם החמיצו שוב ושוב. אבל אז, הכל התפרץ. לוח התוצאות הראה על הדקה ה-61, השליש האחרון של המשחק. כיאל הכניס לרחבה, ארבייטמן הוריד בנגיעה והאיש עם המספר 20 על הגב בעט כדור חד ושטוח שאפילו אניימה לא יכול היה לעצור. משחק, אליפות.