מבחן התוצאה: פלגריני יתחיל לשחק מכוער בשביל ניצחון?

למרות שהודח מליגת האלופות ומהגביע האנגלי, וכל מה שהצליח להשיג (בינתיים) בעונה הנוכחית הוא גביע הליגה - התואר הרביעי בחשיבותו – במנצ'סטר סיטי מרוצים ממנואל פלגריני. במיוחד בתקופה האחרונה, כשהקבוצה גילתה מחדש את הקסם שלה. "הוא רגוע והתנהגותו תמיד הייתה מופת לשאר המנג'רים", החמיא המנהל הטכני, צ'יקי בגירסטיין, "נכון שאנחנו רוצים להציג כדורגל יפה, אך אנו גם רוצים להיות שמחים". עם זאת, ולמרות ההערכה והקרדיט, דווקא לפני משחק העונה נגד ליברפול, המאמן הצ'יליאני צריך לדפדף מעט אחורה בספרי ההיסטוריה של המועדון, לתקופה קצת שנויה במחלוקת.

השם רוברטו מנצ'יני הוא כמו מילה גסה במסדרונות האיתיחאד. פרסונה נון-גרטה של ממש. נכון שהוא הביא למועדון אליפות לפני שנתיים, אך מה שבעיקר זוכרים מתקופתו זהו חדר הלבשה שפנה נגדו ואם האיטלקי היה משפר את יחסי האנוש, כנראה שגם לא היה מפוטר. ועדיין, לזכותו יאמר שהוא ידע לנצח לא מעט משחקים חשובים. על הדרך אפשר להתווכח, אבל את ההתקדמות היחסית וחלק מהתארים שראשי המועדון רצו לראות בתמורה לכסף שלהם, הם קיבלו ממנו.

פלגריני לא מכיר את המושג לחיות מכוער. הרבה בגלל זה, סיטי לא הייתה עקבית לאורך העונה. תיקו מול ברנדן רוג'רס יהיה תוצאה מצוינת עבור קבוצתו. במקרה כזה ועם ניצחונות בשני המשחקים החסרים שיש לה, האליפות תהיה תלויה בה. אבל הצ'יליאני נשאר בשלו: "אולי אני טועה אבל אני תמיד חושב באותה צורה כמנג'ר – אם תשחק על תיקו, אתה תפסיד". אפשר להעריך את המאמן על אמנותו והרצון לבדר את הקהל, אבל יש דברים שחזקים ממנו. "המטרה שלנו היא לבנות קבוצה עם שיטה לטווח רחוק", מוסיף בגירסטיין ועם כמה שזה נשמע טוב ויפה, אי אפשר באמת לדעת מה יהיה מחר בסיטי. אם יפסידו בליברפול, ההכרזה הזאת יכולה להיות מבוטלת. אם פלגריני לא יביא תארים במנצ'סטר, אף אחד לא יזכור מילים כמו "דרך", "תהליך" ו"בנייה".

התכולים כבר פגשו העונה בליברפול בתקופה בה האחרונה רצה חזק בצמרת וניצחו אותה. למעשה, ההפסד שהנחילו לה בחג המולד היה תחילתה של דעיכה קצרה ביכולת האדומים, שבהמשך התאוששו ממנה עד שהגיעו לראשות הטבלה. במשחק הקרוב יהיו שני משתנים חשובים מאוד: ליברפול חזקה יותר, עם מנג'ר שלמד להתאים עצמו לכל קבוצה, והשני והקריטי יותר: מיקום המשחק. אחד האגדות של האצטדיון, ג'ון אלדרידג' מסביר למה: "אנפילד לא אירח משחק ליגה גדול כבר 25 שנה. האווירה תהיה מחשמלת. אוהדי ליברפול מחכים לזה בקוצר רוח ומי שהשיג כרטיס למשחק הוא בר מזל, מכיוון שהם היו יכולים למלא את האצטדיון שלוש פעמים".

הסקאוזרס הרבה יותר טובים בבית. מלבד תיקו אחד והפסד בודד, הם ניצחו בכל המשחקים שם העונה וכבשו 48 שערים מתוך ה-90 שלהם עד כה. פלגריני מצא פתרונות בסיבוב הראשון, אבל באנפילד המקומיים הופכים להיות קטלניים יותר. מי שמודע לכך והולך לעבוד קשה במשחק הוא וינסנט קומפאני: "ליברפול היא הקבוצה הכי טובה מולה שיחקנו העונה. יש לה שחקנים טובים והיא לא נמצאת איפה שהיא בגלל מזל". הבלגי עשוי לזכות באליפות בסוף העונה, אבל זאת לא עונה שהוא יזכור כטובה במיוחד, כנראה בגלל חוסר בשותף איכותי: מרטין דמיצ'ליס, ג'וליאן לסקוט ומאטיה נסטסיץ' לא מספיק טובים ומי שיפתח עלול להוות נקודת תורפה שיחגגו עליה.

כאן חוזר עניין מנצ'יני-פלגריני לתמונה. מאמן סיטי צריך לשקול לחשוב כמו קודמו בעונה שזכה בתואר, כלומר שלא תמיד צריך לתת שואו. בהר הגעש במרסיסייד, אולי עליו להקריב קורבן ולהיות מתון יותר, להבין שבמשחק ובמיקום כזה הכול יכול ללכת לו הפוך. עם כל מחיאות הכפיים שהוא סוחט, המנג'ר מצ'ילה עדיין לא העמיד את עצמו בשורה עם הגדולים ביבשת.

כדי ללכת קדימה מקצועית, עליו לעכל שהוא צריך ללכת אחורה, טקטית. הוא לא רוצה לשחק על תיקו, אבל אם הוא ישיג את היתרון המינימלי, אולי יעזור לו לא לנסות להמשיך ולפרק את היריבה, בטח לא אחת בכושר של 9 ניצחונות רצופים. מספיק שפלגריני יסתכל על מנג'ר אחר שחושב בדיוק כמוהו, וכבר תשע שנים מחכה לתואר כי הוא לא מוכן להתפשר. ובמקרה של הסיטיזנס, אין סיכוי שהם יחכו כל כך הרבה בשביל עוד אליפות.