אי אפשר לצאת מזה טוב: דילמת פניני מסבכת את אדלשטיין

נפתח בברכות. מזל טוב לארז אדלשטיין על מינויו למאמן נבחרת ישראל בכדורסל, וברכות לכדורסל הישראלי שאדלשטיין יאמן את נבחרתו. בסוף הליך עקום ורקוב, הגיעו למזלנו באיגוד לתוצאה הנכונה ולמינוי הראוי, זה לא טריויאלי, אבל לשמחתנו לפעמים גם זה קורה.

עכשיו אחרי שגמרנו עם הברכות, נעבור לבעיות. יותר נכון לבעיה הראשונה והעיקרית העומדת בפני אדלשטיין, והיא גיא פניני. לזמן את פניני, כן או לא? בזמנו אמר אדלשטיין את דעתו, האמיתית ונטולת השיקולים (כי מה לעשות הוא ג'ינג'י ולא תמיד שולט בפה שלו, מה שהיה יכול לחסוך לו הרבה צרות בעבר ובעתיד) לפיה לאור התקרית במשחק הדרבי בשנה שעברה בה קילל פניני את יהונתן שולדבראנד, ב"ברכות" שיחלה בסרטן ושהוא נאצי (זה היה כמובן לשמחתו של פניני לפני שבכנסת ישראל אפילו חשבו על חוק אידיוטי שיאסור על השימוש במילה נאצי), פניני אינו ראוי להיות חלק מנבחרת ישראל. השאלה היא מה לעשות עכשיו, כשהוא עצמו מאמן הנבחרת, ופניני נמצא בכושר מצויין, והוא אחד השחקנים הישראלים הבולטים?

נתחיל מהסוף העצוב, והוא שכנראה בכל החלטה שיעשה אדלשטיין הוא ייצא רע. במקרה הכי טוב, הוא ייצא בסדר. יותר מכך, האמת היא שלסיטואציה הזאת אין באמת תשובה חד משמעית, וכמו בהרבה דברים בחיים, אדלשטיין יצטרך לבחור ברע במעוטו. היות וגם כותב שורות אלו, אינו מחזיק בדיעה חד משמעית, אולי כדאי פשוט שנעשה את הבעד והנגד, ולאחר הקמפיין הקרוב, נבחר בעמדה הנכונה בהתאם לתוצאות, זה הרי בסופו של דבר הינו המבחן היחידי החשוב בספורט הישראלי.

הבעד להזמין את פניני הוא פשוט מאד. פניני בכושר מצויין, מלאי השחקנים הישראלים הטובים בתפקיד שלו אינו גדול מדי. הוא מנהיג (גם אם זהו סוג מנהיגות בעייתי משהו) ותחרותי, וזה בטח לא יזיק בנבחרת של הרבה "ילדים טובים". החשוב מכל, אדלשטיין לא צריך להחזיר אותו לנבחרת, שיבק כבר הוציא לו את הערמונים מהאש כשהזמין אותו לקמפיין הקודם, בנאום מביך, בו הסביר שגם רוצח משתחרר אחרי 25 שנים.

אדלשטיין בפירוש יכול לומר, שיש הבדל תהומי בין החזרת פניני לנבחרת, שמהווה סוג של פרס ומחילה, לבין אי הזמנתו לאחר שכבר זומן בפעם הקודמת, שאז זוהי נקיטת עמדה אקטיבית של מתן עונש, וזה אינו תפקידו. חשוב מכל, עם פניני כנראה תהיה נבחרת טובה יותר, עם יותר סיכויים להצלחה של הנבחרת ושל אדלשטיין עצמו.

הנגד להזמין את פניני גם הוא פשוט מאד. ההתנהגות של פניני היתה מתחת לכל ביקורת וחצתה כל גבול. פניני הלך הכי נמוך שאפשר, חשף את האופי האמיתי שלו, ובאופן בלתי נסלח נתפס בכל זה בשידור חי. אין מה לעשות, ערוותו נחשפה ברבים, ואין דרך להתכחש לדברים. בנוסף לכך פניני גם היה בנסיגה משמעותית ביכולת שלו, ועד לפני כחודשיים לא נספר ברוטציה של מכבי תל אביב, כך שהכושר הנוכחי הוא היוצא מהכלל ולא הכלל.

חשוב מכך, אדלשטיין אמור להביא רוח חדשה לנבחרת, ורוח חדשה היא גם רוח נקיה ואמיצה יותר, ואי זימונו של פניני ישדר את זה יותר מכל. זה ישדר שיש דברים שחשובים יותר מעוד סל או עוד חסימה, ושלהגינות ולמוסר יש מקום במערכת השיקולים בבחירת שחקנים בנבחרת שאמורה לייצג מדינה, וזה גם ישדר באופן נחרץ וחד משמעי כי כשאדלשטיין אומר משהו, הוא מתכוון אליו, גם אם זה לא תמיד נוח, ובודאי לא תמיד נהוג במקומותינו.

כפי שכתבתי קודם המבחן האמיתי בראי התקשורת יהיה לצערי רק במבחן התוצאה, ואם אדלשטיין יצליח בלי פניני, הוא יקטוף את התהילה, גם מקצועית וגם אישית. אם אדלשטיין יכשל ללא פניני, יצלבו אותו, על כך שבשם עיקרון הוא הקריב את הצלחת הנבחרת, ואם הוא יכשל עם פניני, יאמרו שאדלשטיין גם אכל את הדגים הרקובים וגם גורש מהעיר. לסיכום לא הייתי רוצה להיות בנעליו של אדלשטיין בקבלת ההחלטה, כי קלה היא לא. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לו, זה שיעשה פשוט את הדבר שהוא עצמו מרגיש שהוא האמיתי, ההגון והנכון, בלי להתחשב בשיקולים עתידיים ולא ברורים, ולקוות שהתוצאה תהיה בהתאם.