קילרית: ירדן ג'רבי זכתה בזהב בלי קיצורי דרך, עם עליונות נטו
עזבו את הדמעות, ההמנון והמדליה, אלופת העולם ריגשה בעיקר בזכות הקילר אינסטינקט. הישראלית חיסלה את כל יריבותיה בלי עזרת השופטים וללא הנחות מצד מתחרות, מחזה נדיר במחוזותינו. ואסור לשכוח, יש לה עוד מאבק כאן בבית
ירדן ג'רבי ריגשה. אבל לא רק בזכות הדמעות, "התקווה" ומדליית הזהב. אלה תמיד יעשו את העבודה. ג'רבי ריגשה בזכות הדרך שבה הפכה להיות אלופת עולם, בזכות הקילר אינסטינקט.
לנצח את כל הקרבות שלך באיפון – זה החלום הרטוב של כל ג'ודאי. זה האידאל היפני. המושג "איפון" התגלגל מתוך הביטוי העתיק של "להרוג חיה במכה אחת". גם מי שלא מבין שום דבר בג'ודו וראה אמש את ג'רבי, הבין שהיא עושה משהו מיוחד. בלי "בערך", בלי עזרה של היריבות, בלי ניצחון בעונשים. עליונות נטו. שלמות נדירה אצל ספורטאים ישראלים.
הג'ודאית הגיעה לריו כשכל הלחץ עליה כמדורגת ראשונה בעולם, אחרי השנה הטובה בקריירה. זה לא הזיז לה. היא באה לטרוף. היא הייתה חדה מאוד עם תרגילי המותן שלה, והפתיעה עם יכולת פנומנלית על הקרקע.
מעבר לעובדה שניצחונות באיפון הם דבר מרשים, היעילות איפשרה לג'רבי לשמור על אנרגיות – מבחינה פיזית ומנטלית כאחד. קרב ג'ודו שלם של חמש דקות סוחט ממך הרבה מאוד משאבים, ולכן הניצחונות המהירים יחסית היו חלק משמעותי בהצלחה של ירדן. בגמר, היא לא דפקה חשבון ליריבה שהיא במקרה חברה מאוד טובה שלה והכניעה אותה עד עילפון. בשבוע הבא, בחופשה המשותפת שלהן, היא תצטרך להזמין את הצרפתיה לכמה דרינקים.
יש עוד שלוש שנים עד למשחקים האולימפיים בריו, ועוד הרבה מאוד קרבות בדרך להגשמת החלום הבא – מדליה אולימפית, על אותו המזרן. ג'רבי צריכה להמשיך ולטפח את הקילר אינסטינקט שלה – כי אמש ישבה בבית אליס שלזינגר. ולמרות מצב העניינים הנוכחי, צריך לזכור שהיריבות הזו עדיין לא הוכרעה.