משוגע, פאשיסט ומאמן גדול: לאן יגיעו די קאניו וסנדרלנד?

מאי 2013, מסיבת העיתונאים אחרי המחזור האחרון של העונה בו סנדרלנד נוצחה 1:0 ע"י טוטנהאם במשחק לא רע שלה. כל זה לא מעניין את המאמן, פאולו די קאניו. במשך 24 דקות, האיטלקי התעלם לחלוטין ממה שראה על הדשא, כי הוא פשוט כעס. ואם יש משהו שהוא טוב בו, זה לכעוס.

שבוע לפני כן, סנדרלנד עוד היתה מסובכת במאבקי הירידה, אך ראתה את וויגאן מפסידה לארסנל ויורדת ליגה, מה שהפך את המשחק מול הספרס לחסר משמעות. בערב ההישרדות, יצאו השחקנים לבלות ולהשתכר, למורת רוחו של מאמנם, שציפה למקצוענות מהם עד השנייה האחרונה של העונה. התמונה העיקרית מאותו ערב שחירפנה את די קאניו, הייתה של פיל בראדסלי שוכב כשהוא מכוסה בשטרות של 50 ליש"ט. המאמן הבטיח שהשחקן לא ישחק יותר עבורו וכעת הוא עדיין מחפש לו קבוצה, אבל המסר העיקרי שלו מאותה מסע"ת היה: "אני אעיף מסנדרלנד את כל השחקנים הבורים והשחצנים".

תנו לו צ'אנס
די קאניו הוא אחת הדמויות השנויות במחלוקת באנגליה בשל הרקע הפאשיסטי שלו. "תשכחו מהעבר, תשפטו אותי לפי התוצאות שאשיג", הוא התחנן בפני התקשורת שרדפה אותו ללא הפסקה. מה שהוא רצה זו הזדמנות, הרי זו הפעם הראשונה שהוא מאמן קבוצה בליגה בכירה, אחרי שבמשך שנתיים הוא לא עשה זאת בהצלחה יוצאת דופן בסווינדון מהליגה הראשונה באנגליה (השלישית בטיבה).

למרות הרזומה הלא מפואר, הטירוף והצבעוניות של די קאניו הם שמשכו את ראשי סנדרלנד להביאו לקבוצה שבעה מחזורים לסיום. "אנחנו מאמינים שיש לנו סיכוי טוב יותר לשרוד איתו", אמר היו"ר אליס שורט. ההתחלה הייתה מבטיחה: החתולים השחורים ניצחו בשניים משלושת המשחקים הראשונים תחת הבוס החדש, ביניהם 0:2 יוקרתי בדרבי מול ניוקאסל. לאחר מכן באו שני הפסדים ושתי תוצאות תיקו.

די קאניו, מבחינתו, לא עמד בציפיות. הוא נגעל בעיקר מההתנהגות של שחקניו ולא היה מוכן לתת להם להרוס לו את הצ'אנס שקיבל. הוא החליט לבצע מהפכה בסגל לקראת העונה הקרובה, שהתחילה עם המינוי של ולנטינו אנג'לוני ורוברטו דה פאנטי כמנהלים מקצועיים וסקאוטים כשהמטרה היא לנצל את הקשרים והידע שלהם בסרייה A כדי להביא משם רכש. או, במילים אחרות, כדי שהאיטלקי ירגיש באיטליה. לחיזוק לא לקח יותר מדי זמן להגיע.

למצות את הפוטנציאל
אחד השמות הראשונים שנחת הקיץ באצטדיון האור הוא מודיבו דיאקיטה מלאציו, מי שב-2011/12 נחשב לאחד הבלמים הכי טובים באיטליה, אך נפצע, חזר לפעילות בנובמבר האחרון, אבל לא קיבל אפילו דקת משחק אחת בעונה שעברה בליגה. למרות המצב הלא אידיאלי, די קאניו מאמין שאפשר לשחזר את הימים הטובים של הצרפתי, והוא מייעד לו את המקום במרכז ההגנה לצד הקפטן, ג'ון או'שיי. אם הוא רוצה להימנע ממאבקי הישרדות, זה תחום שדיאקיטה בריא ושמנצל את ה-1.92 מטר גובה, המהירות והכוח העצום שלו, בהחלט יכול לעזור.

אבל כנראה שהעסקה האמיתית שלשמה הובאו אנג'לוני ודה פאנטי הייתה זאת שבה עמנואלה ג'יאקריני נרכש מיובנטוס תמורת 6.5 מיליון יורו. "אני בטוח שהוא לא יהיה עוד איטלקי יקר שלא יוכיח את עצמו בפרמיירליג", אמר די קאניו המאושר, "הוא הולך להרשים את כולם עם יכולות טכניות יוצאות מהכלל".

בגיל 28 ג'יאקריני נעמד בפרשת דרכים: למרות הקרדיט הגדול בנבחרת לו הוא זוכה מצ'זארה פראנדלי, הוא לא הצליח למצוא מקום קבוע אצל אנטוניו קונטה והחליט לעזוב. אם החיבור עם מאמנו החדש יצליח והכל ילך לפי התוכנית, אין ספק שסנדרלנד הרוויחו שחקן שיכול לעשות את ההבדל עבורם מול לא מעט קבוצות מהדרג שלהם בליגה.

איטלקי אמיתי גם מהמר
למרות הרכש המעניין, לא הכל ורוד בחלק האדום של צפון מזרח אנגליה: השוער המצוין, סיימון מיניולה, נמכר לליברפול, ובאופן תמוה למדי, די קאניו בחר לו כמחליף את לא אחר מאשר ויטו מאנונה, שוערה השלישי של ארסנל שהגיע תמורת 2 מיליון ליש"ט.

אין ספק שהדרכון של מאנונה שיחק לו תפקיד מפתח בחוזה החדש, אבל האם זאת סיבה לתת לו להיות שוער ראשון בקבוצה שמנסה להשתקם, במיוחד שהוא היה רחוק מלהרשים במעט הזדמנויות שקיבל בלונדון? למרות שהוא אמור להתחרות על התפקיד מול קירן ווסטווד האירי, קשה להאמין שמאנונה עזב את התותחנים רק כדי לחמם ספסל של מועדון אחר. מאמנו החדש צריך לקוות שהשפה המשותפת שלהם גם תחדיר ביטחון במי שאיבד לקבוצתו הקודמת כמה וכמה נקודות בעונה שעברה וכעת הגיע לכזאת שלא יכולה להרשות לעצמה לאבד יותר מדי.

אם דיברנו על תעלומות, אז ענקית נוספת היא של ג'וזי אלטידור, מי שנחשב בעבר לכישרון על מארה"ב, אך לא מצא את מקומו באירופה. לאחר נדודים בספרד, טורקיה ואנגליה, הוא מצא בית חם בהולנד אצל אלקמאר, שם כבש בעונה האחרונה 35 שערים וזכה בגביע, מה שהביא לרכישתו תמורת 6 מיליון ליש"ט.

"הוא אחד החלוצים הכי טובים באירופה. אני מאוד נרגש וסקרן כי בזכותו יש לי עכשיו חוליה התקפית מצוינת", אמר עליו די קאניו, שהחליט לזרוק מהקבוצה את דני גרהאם  שאיכזב בעונה שעברה ויתפלל לכך שמחליפו יעמוד בציפיות, במה שעלול להיות הצ'אנס האחרון של האמריקאי לשחק בליגה בכירה.
 
עונת הפרמיירליג הקרובה היא עונה שבה השינויים אצל שלושת הגדולות הם כמובן שתופסים את רוב הכותרות, אבל צריך לזכור שגם למטה קורים דברים מסקרנים וסנדרלנד היא קבוצה שעברה חתיכת מתיחת פנים.