הוא לא פפ, אבל גם לא פראייר: וילאנובה יוסיף המון לברצלונה

טיטו וילאנובה ופפ גווארדיולה נפגשו לראשונה ב"לה מאסיה", אקדמיית הנוער המפורסמת של ברצלונה. אלו היו שלהי שנות ה-80 ושני הנערים הצעירים חלמו לככב במדי הקבוצה הבוגרת של ברצלונה. טיטו מבוגר מפפ בשנה וחצי. ולכן הם לא שיחקו באותן קבוצות נוער. לפני 22 שנה, בקיץ 1990, טיטו כבר היה שחקן מן המניין בקבוצת המילואים של ברצלונה מזה שנתיים. באותו קיץ עלה מקבוצת הנוער של בארסה לקבוצת המילואים גם גווארדיולה. בניגוד לטיטו, שהיה קשר גמלוני ולא כשרוני במיוחד, היה ברור שפפ עומד להיות כוכב. באותה שנה החלה הידידות בין שני הכדורגלנים הצעירים להפוך לחברות אמיצה. ולמרות שטיטו לא נשאר בבארסה, כשהבין שאינו טוב מספיק כדי לשחק בקבוצה הבוגרת, השניים נשארו מאז בקשר הדוק.

וילאנובה מצא את עצמו משחק בקבוצות קטנות, כמו פיגראס, סלטה ויגו, בדאחוס וליידה. כותרות גדולות הוא לא עשה, כמו גם הקבוצות בהן הוא שיחק. חברו הטוב גווארדיולה הפך באותן שנים לאחד הכוכבים הגדולים של ה"דרים טים" של יוהן קרויף ושל נבחרת ספרד. בשעה שפפ היה על גג העולם, טיטו העביר את השנים באלמוניות כמעט מוחלטת. מכל הקריירה שלו ייזכר רק אירוע אחד: הוא היה לשחקן הראשון שמבקיע מול קבוצה אותה הדרך ז'וזה מוריניו. זה קרה ב-1998, במשחק בין ליידה לברצלונה בחצי-גמר גביע קטאלוניה. לואיס ואן חאל, מאמנה ההולנדי של בארסה דאז, החליט לתת לעוזרו הפורטוגלי הצעיר לנהל את המשחק הלא ממש חשוב הזה. ליידה ניצחה 1:2 ואת אחד השערים כבש וילאנובה.

המפגש הישיר הבא בין השניים היה לפני שנה, 13 שנה אחרי אותו משחק נשכח, הפעם בסיום משחק הגומלין בסופרקופה הספרדי בין בארסה לריאל, כשמוריניו שלח אצבע לתוך עינו של טיטו...

אחרי 12 שנים של קריירה אפרורית, תלה טיטו וילאנובה את הנעליים ב-2002 ועבר לתחום האימון. באופן טבעי המקום בו החל לעבוד היה ברצלונה – במחלקת הנוער. בעונת 2002/3 הוא אימן את הקבוצה של בני ה-15. זו הייתה אחת מקבוצות הנערים הטובות והמצליחות ביותר בהיסטוריה של "לה מאסיה". כיכבו בה, בין היתר, ג'רארד פיקה, ססק פברגאס וילדון ארגנטיני נמוך קומה ושתקן – לאו מסי. העובדה ההיסטורית הזו מתווספת לכך שטיטו וילאנובה היה צמוד לפפ גווארדיולה בחמש השנים האחרונות, החל מעונת 2007/8 כשהם אימנו ביחד את קבוצת המילואים של ברצלונה (עם בוסקטס, פדרו וגם גיא אסולין) ובארבע העונות בקבוצה הבוגרת.

במילים אחרות: טיטו מכיר את הנפשות הפועלות בקבוצה מזה שנים. הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת. כשאומרים עליו "המאמן החדש", זה קצת מצחיק. איזה חדש, מה חדש?! נכון, בפעם הראשונה טיטו נמצא בפרונט, הוא ראש המערכת המקצועית, והוא יצטרך להתמודד עכשיו גם עם התקשורת ועם הביקורת. אבל הוא ממש לא חדש. למעשה הוא אחד האנשים היותר ותיקים בקבוצה.

ההשוואות בין גווארדיולה לבין וילאנובה הן בלתי נמנעות. פפ הפך במשך ארבע השנים האחרונות לאייקון. גם ברמה הספורטיבית אבל גם מעבר לכך. הוא הפך לסלבריטי, לדמות נערצת. מסיבות העיתונאים שלו היו מרתקות. הוא איש העולם הגדול, דובר חמש שפות, חובב שירה ואמנות. הוא נחשב למוביל אופנה ואפילו לסמל סקס. טיטו וילאנובה? איפה הוא ואיפה אייקון אופנה....לטיטו אין אפילו אחוז מכמות הכריזמה שנשפכת מקודמו בלי שום מאמץ. הוא אדם שקט, מופנם, אפשר לומר אפילו משעמם. אבל הוא מודע היטב לכל זה. "אני יודע שיהיו השוואות בינינו ואני יודע שבכולם אסיים כמפסיד", הוא אמר לא מכבר בחיוך.

אין לו שום כוונה להתמודד עם גווארדיולה בפופולאריות ובטח שלא בנעליים איטלקיות. התחום היחיד שבו אין לו כל בעיה להרגיש נחות מפפ, זה בכדורגל.

גווארדיולה אמר לא פעם שבלי טיטו הוא לא היה מצליח להגיע להישגים ההיסטוריים וחסרי התקדים אותם רשם במהלך ארבע השנים שלו בבארסה. זה לא סוד שחלק גדול מהרעיונות הטקטיים שהציגה בארסה בעידן גווארדיולה היו פרי מוחו הקודח של וילאנובה. לכן גם היה קל וטבעי עבור הנשיא סנדרו רוסל והמנהל המקצועי אנדוני זוביזארטה למנות את טיטו כיורשו של פפ. "טיטו מייצג את הכדורגל שלנו, את הרעיונות שלנו, את ההכנה שלנו", אמר זוביזארטה כשהסביר את פשר הבחירה, שברגע הראשון נראתה מאוד מפתיעה. "אף אחד מחוץ למערכת לא מסוגל לעשות זאת. נכון, הוא אדם שונה מפפ, אבל אנחנו נמשיך לעבוד עם אותה פילוסופיה, באותו הכיוון".

ובכל זאת, למרות שברצלונה תמשיך לשחק עם הנעת כדור סבלנית, במסירות קצרות, עם לחץ של שחקני החלק הקדמי והרבה חילופי מקומות בין השחקנים, כמו שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות - טיטו מתכוון לעשות שינויים. חלק מהם כבר ראינו במשחקי ההכנה.

כך למשל ססק פברגאס יקבל חופש לשחק באזור מרכז המגרש, ליד לאו מסי. טיטו, שכאמור מכיר את השניים מאז ששיחקו אצלו כשהיו בני 15, מאמין שהם יכולים להוות כוח אדיר כשהם מסייעים זה לזה באמצע. ססק התחיל מצויין את העונה שעברה, אבל באזור ינואר הפסיק להבקיע שערים, וגויס למשימות טקטיות שהוא לא כל כך התחבר אליהן. טיטו רוצה לראות את ססק משחק בין הקישור להתקפה – בין הקווים - האזור בו משחק גם מסי, ומאמין שמשם הוא יהיה הרבה יותר מסוכן לשער.

ג'ורדי אלבה, הרכש החדש מולנסיה, יקבל חופש מוחלט לעלות להתקפה באגף שמאל, גם כדי לאזן את העליות של דני אלבס מימין, וגם כדי לשחרר את אנדרס אינייסטה מהמשימות באגף. טיטו רוצה את אינייסטה יותר לכיוון האמצע, שם לדעתו הוא יותר אפקטיבי. ועדיין בארסה של וילאנובה תשחק הרבה מאוד על האגפים, עם אלכסיס סאנצ'ס ופדרו, ובהמשך גם עם ג'רארד דלופאו, הכישרון הגדול ביותר שמשחק היום בקבוצת המילואים.

טיטו מקווה שדויד וייה יחזור לאיתנו במהירות האפשרית, והוא רוצה אותו כחלוץ מרכזי אמיתי, ולא כחלוץ שמשחק בצד שמאל, כפי שהיה המצב בשנתיים האחרונות. אחרי שמסי כבר הוסט לעמדת "ה-9 המזוייף”, התפנה המקום לחלוץ מספר 9 אמיתי. זה אומנם נחמד ולא ממש בושה לשחק בלי חלוץ, כמו שעשתה נבחרת ספרד ביורו – אבל אם יש לך חלוץ עם רקורד מוכח כמו וייה, למה לא להשתמש בו בתפקידו הטבעי?

מבחינה טקטית, לאף אחד אין ספק שטיטו וילאנובה לא נופל מפפ גווארדיולה. אבל המבחן האמיתי שלו יהיה לא רק בהיבט הזה, חשוב ככל שיהיה. החל ממחר  ב-11 הימים הבאים מצפים לבארסה של טיטו וילאנובה חמישה משחקים, כולל שני משחקי הסופר-קופה מול ריאל מדריד והחבר הוותיק מוריניו. והדרך הארוכה תתחיל מחר בערב בקאמפ נואו, מול ריאל סוסיאדד.