עוד לפני שהיה בן 16 קבע אוסיין בולט שיא אישי בריצת 200 מטרים. הוא גמע אז את המרחק בזמן מהיר יותר משיא ישראל הנוכחי לבוגרים. ארבעה חודשים לפני יום הולדתו ה-18 כבר ירד מרף ה-20 שניות. אלה לא רק צעדי הענק והספרינטים החייזריים שלו ב-100 מ' שמבדילים אותו מכל השאר. אלה לא רק השואו שהוא מספק ותנועת הברק הראוותנית שכולם מצפים לה. יש לו מימד כמעט מיסטי.
אוסיין בולט לא נושא איתו רק סל גנים משובח ואישיות ממגנטת, אלא גם מביא איתו מוטיבים אגדתיים. סיפורים שמבססים את ייחודו. כמו שכל חרדי ספרדי שקדן יוכל לספר לכם שהרב עובדיה יוסף כתב את ספרו הראשון בגיל 12 והוסמך כדיין כבר כשהיה בן 20. כך אצל הג'מייקני נגמעים בשקיקה סיפורי אביו, שטוען באוזני כל שומע: "ידעתי שהוא יהיה גדול ב-200, אבל ההצלחה שלו ב-100 הפתיעה אותי". כך גם נבלעים בתאווה סיפורים על תחילת אימוניו בריצת ה-400 מטרים או על מספר הצעדים הפחוּת שעליו לבצע בשל מימדיו החריגים. אוסיין בולט הוא אייקון יחיד במינו, וזאת עלולה להיות בעיה.
במהלך השבוע האחרון הגיעו לביתנו אם ובתה, תלמידות של אשתי. "אתה כתב ספורט, נכון?", הפתיעה האם. "כותב, עורך, משהו כזה", עניתי במבוכה. "איזה כיף זה אולימפיאדה, אנחנו רק מחכות לריצה של בולט", הבהירה. "הפעם יהיה מעניין במיוחד ב-100 מ', יש כמה רצים חזקים", ניסיתי לעניין אותן בשאר המתחרים. "חזקים כמו בולט? אין כמו אוסיין בולט", קבעה בנחרצות. יש בזה משהו מאוד נכון. יש בזה משהו מאוד פשטני. יש בזה משהו מטריד. אם אין אף אחד כמו בולט, אז מה יהיה בלעדיו? באתלטיקה יש כיום הרבה ספורטאים גדולים, אבל הוא כבר דיבר על מחשבות פרישה ואין באופק עוד מוקד משיכה כמותו.
באופן טבעי, האיש המהיר בעולם זוכה ליותר תשומת לב מאשר אתלטים אחרים. אולם, עצם היותו המהיר מכולם לא הופכת אותו למוקד משיכה כל כך משמעותי. במהלך 40 השנה האחרונות היו לא מעט שיאנים גדולים שחלפו, יחסית, מתחת לרדאר. כך, למשל, השם ג'ים היינס לא ממש שגור בפי מרבית אוהדי הספורט על אף היותו הראשון שירד מגבול 10 השניות. כך גם קלווין סמית', לירוי בורל וטים מונטגומרי הפכו לאנקדוטות לחובבי טריוויה. בן ג'ונסון, לעומת זאת, הצית את הדמיון עם הריצה הכוחנית וכתפיו המאסיביות עוד לפני שהתפוצצה פרשת הסמים. קארל לואיס, גם בזכות הצלחה בענפים אחרים, ביסס את עצמו כאתלט הגדול מכולם וגם כיום זוכה להערצה. שניהם הביאו ערך מוסף, וזכו למעמד אגדתי (בנסיבות חיוביות יותר או פחות). גם בימון, גריפית'-ג'וינר, בובקה, גברסילאסי, ג'ונסון ואיסינבאייבה הפכו למוקדי משיכה, אבל יורש לבולט עדיין לא הופיע.
היו שסימנו את נסטה קרטר כמחליף פוטנציאלי, אבל מדובר בטיפוס מופנם ששיאו (9.78 שניות) הושג לפני שנתיים והוא בחציה השני של הקריירה. גם מייקל פרייטר בן ה-30 כבר לא ישתלט על התחום. טייסון גיי, סוס הקרבות האמריקני, הוא היחיד שאיים להיות סוג של סמל. הוא מחזיק בשיא של 9.69 שניות, עבר פציעות טורדניות וניתוח במפרק הירך ופיספס בגדול במשחקי בייג'ין. מדובר בטיפוס צנוע, נוצרי מאמין, סבתו רצה בקולג' והוא התאמן עם אחותו ובתקופה בה מאמנו נשלח לכלא הוא דאג לאשתו ולבתו – הדמות שהציבור בארה"ב היה שמח להתייצב מאחוריה בעקבות אכזבות העבר. אבל גיי בשלהי הקריירה ותדמית הילד הטוב לא תעזור לו בלי להחזיק בשיא העולם, רק כך יוכל להצטייר כסופרמן מודרני.
כריסטוף למטר הוא קוריוז אירופאי בלבד, קנניסה בקלה אחרי שיאו וכך גם ילנה איסינבאייבה, בלנקה ולאשיץ' כנראה כבר לא תחזור לטופ ודמויות כמו דייויד רודישה או סאלי פירסון פשוט לא מתחרים במקצועות עם פרופיל מספיק גבוה. המסקנה? יש כיום רק אחד שמאיים לכבוש בעתיד את מקומו של אוסיין בולט. גם הוא מג'מייקה, מתאמן עם השיאן העולמי וכבר ניצח אותו לאחרונה פעמיים. נכון, מדובר ביוהאן בלייק, שכבר קבע השנה שיא אישי מרשים בקינגסטון, 9.75 שניות. בריצת 200 מ' הוא הקרוב ביותר לשיאן עם 19.26 שניות ובאליפות העולם האחרונה הוא ניצל את פסילת בולט כדי לזכות בזהב. יש לו כוח אדיר, חוסן מנטלי מרשים לגילו (23) ועוד הרבה שנים להתחרות, בנוסף לאישיות כריזמטית ושפע בטחון עצמי.
"כל חברי המשפחה שלי דתיים, בגלל זה אני אדם שקט. אבל על המסלול אני משהו אחר לגמרי", מצהיר בלייק, ומתהדר ברצון בכינוי שהדביק לו בולט, שותפו לאימונים: "ברגע שאני יוצא מאדני הזינוק אני בסדר, אני החיה (the Beast)". לצד העוצמה בריצה, מוסר העבודה והנחישות הם הדגלים שתחתיהם רץ בלייק: "הפילוסופיה שלי היא: בזמן שאני עובד, כל השאר ישנים. אני לא לעולם לא מפסיק לעבוד, אני רוצה להיות הטוב ביותר". הוא נושא איתו סיפורים על ילדות קשה הרחק מהפרסומות לחופים המזהיבים של ג'מייקה, על אהבה לקריקט, על הצטרפות לאתלטיקה רק בגיל 16. הוא מספק את הסחורה, אבל יש כתם שמסרב לעזוב אותו.
לפני כשלוש שנים נמצא אצל בלייק חומר בשם מת'ילהקסנמין. הוא מתעקש שמקור הסם בתוסף מזון שנטל ובסביבתו טענו שמדובר במרכיב שאינו נמצא ברשימת החומרים האסורים הבינ"ל, על אף שמאוחר יותר הוא הוכנס אליה. ובכל זאת, הוועדה לפיקוח על סמים בג'מייקה החליטה להשעותו לתקופה של שלושה חודשים, מה שמנע מיוהאן בן ה-19 להשתתף באליפות העולם בברלין. הכתם הזה הוא שעשוי למנוע ממנו אפשרות להפוך לסמל הספורטיבי הבא, על אף טענותיו כי הוא רוצה לשמש דוגמא לציבור הרחב. "אני רוצה להיות מודל לחיקוי, אני רוצה לעשות עבודות צדקה, אני רוצה לתת לאנשים מוטיבציה גם מחוץ למסלול. אני איש של הפתעות", מתעקש בלייק. אולי הכתם יתפוגג. אולי הוא עוד יצליח להפתיע ולהפוך ליורש. ואולי בכל זאת מצפה לענף האתלטיקה צעידה במדבר ביום שאחרי אוסיין בולט. לפחות עד פריחת הסופרסטאר הבא.