טכנולוגיה בשירות הספורט
רצועת יד שמחשבת שריפת אנרגיה, נעל בלתי מורגשת או חליפה שאוגרת את כוח הרוח. כיום הכל בהישג יד ואין שום גבול לחידושים. העתיד כבר כאן
קארל לואיס, מימין, בספרינט לעתיד (nikeinc.com)
כשהייתי בן 12 וחצי, אבא שלי החליט לעשות דיאטה. 103 ק"ג היו גדולים עליו, מה שעבד ביחס הפוך לבגדיו שבארון. הנשימה נעשתה כבדה ומצב הרוח בהתאם. הרופאים - ובעיקר אמא שלי - החליטו: לעשות ספורט, לאכול נכון, לרדת ל-85 ק"ג. זאת המטרה. האמצעים היו בריכת שחייה, חדר כושר, טבלת תזונה עם ערכים קלוריים שפורסמה באיזה עיתון מקומי ו...עפרון ונייר, כדי לחשב כמה נכנס וכמה נשרף. "שתיראה חתיך בבר המצווה של הילד", היה תאריך היעד. אבא התחיל להזיע מתי והיכן שצריך, העפרונות חודדו וחודשו לעיתים קרובות והאיש אכן הרזה באופן מרשים והגיע ל-85 ק"ג, בדיוק בזמן לחגיגות יומי הגדול - יום החתונה שלי. כן, לקחו לו 17 שנים לעמוד ביעד.
היום אני יודע כמה זמן, שלא לדבר על עפרונות, היה חוסך אבא אם היה מצויד, אז, ברצועת היד של נייקי, למשל. לפני כשנה החברה החליטה להמציא שיטה חדשה לחשב את האנרגיה שאנשים שורפים במשך היום. יצרו אלגוריתם שממיר את פעולות המתאמן לנקודות בשם nikefuel, כאשר לטענתה, בניגוד לחישוב קלוריות - שיש לו קשר למין האדם ולמבנה הגוף - שיטת החישוב הזו נותנת ניקוד זהה לכל אדם. את הנתונים שהרצועה אוספת ניתן לסנכרן לאתר אינטרנטי בחיבור של המוצר עם כבל USB למחשב, או בקישור אלחוטי/בלו-טות' לאפליקציה במכשירי אייפון של אפל. כך יכול היה אבא, דרך האייפון, שעוד לא נולד, לעקוב, לחשב, לשים לעצמו יעדים ולעמוד בהם תוך כדי דיוק ויעילות מרבית – על ידי שימוש באביזר דק וקל משמעותית מ... שעון יד ממוצע.
רצועת היד הייתה רק מוצר אחד מתוך תצוגה של מוצרים מרשימים אותם הציגו ראשי החברה בימים האחרונים באירוע מיוחד שהתפרש על פני יומיים בעיר ניו יורק כחלק מהצגת קולקציה רב-תכליתית לקראת המשחקים האולימפיים שיערכו הקיץ בלונדון. אחד מגדולי האתלטים בהיסטוריה פתח את האירוע ודיבר על ספורט, מצוינות והישגיות, איך עושים זאת ומה נדרש כדי להגיע לטופ ולהישאר בו כל כך הרבה שנים. אני מתכוון לספורטאי שהשיג לא מדליית זהב אולימפית אחת, לא 4, גם לא 7. 9 כאלה יש לו, ועוד אחת מכסף. לקארל הגדול, מיסטר לואיס בשבילכם.
אני ועוד כמה מאות עיתונאים ואנשי תקשורת מכל העולם פגשנו באירוע את האיש והאגדה. ולואיס לא היה שם לבד. הגיעו, בין היתר, גם אלוף העולם באגרוף, מי שהיה למתאגרף העשור הקודם, וממשיך לתת בראש (תרתי משמע) גם בזה הנוכחי - הפיליפיני מאני פאקיאו. היו גם אלופת העולם והאישה המהירה עלי אדמות כרמליטה ג'טר, אלוף הפוטבול הטרי ויקטור קרוז, אלוף ארה"ב במרתון 7 שנים ברציפות אבדי אבדירהם, פעמיים מדליסטית אולימפית בכדורסל טמיקה קאצ'ינגס והמדליסט האולימפי דרון וויליאמס, הכוכב של ניו ג'רזי נטס. כל אלה הגיעו כדי לעמוד גאים מאחורי "הצעקה האחרונה" או בעצם "הדבר הבא" בתחום מוצרי הספורט.
בנוסף לצמיד המדובר, היו שם למשל חליפת הריצה הקלה The Nike Pro TurboSpeed המאופיינת בגומות ובליטות, כמו של כדור גולף. מחקרים הראו שכשהאוויר פוגש בגומחות כאלה תוך כדי תנועה, תעלות האוויר מתחברות להן זו עם זו לזרמים מאוגדים והתוצאה היא דחיפה מקסימלית של הגוף קדימה ושיפור של 0.23 שניות בריצת 100 מטר. הייתה גם נעל שאין בה תפרים ושוקלת 160 גרם, כל כך קלה ודקה עד שהמרתוניסט אבדירהם הודה שאחת לכמה קילומטרים של ריצה הוא היה מוריד מבט לעבר כפות הרגליים כדי להיזכר שהוא אכן נועל נעליים. היו גם ה-Nike Zoom Spikes, כדי להציג סוליית ספייקס העשויה מהחומרים החזקים בטבע על מנת לייצר מקסימום אנרגיה מכל דחיפה של הרגל והנעל דרך משטח הריצה. גם נעלי הכדורסל לא קופחו, כשגם כאן הדגש הוא על קלות הנעל מחד ותמיכה אופטימלית בקרסול ובעקב מצד שני.
אבל לא רק באופנה ובמוצרים עצמם עסקו בכינוס. טכנולוגיה היא שם המשחק ואיתו המדד המדויק כחלק אינטגרלי ממעקב ושיפור הישגיך האישיים, ובין אלה שלך לאלה של חבריך. ובינינו, מי לא אוהב תחרות בריאה – במלוא מובן המילה - עם החבר'ה? ארבעה סנסורים המושתלים בסוליית הנעל, בתוספת לבאג מחשב הממורכז בסוליה, מעבירים לאייפון האישי שלך דרך טכנולוגית הבלו-טות' נתוני גובה, מרחק, מהירות והספק של פעילויות ספורטיביות שונות. כך שהסלוגן האלמותי של תכנית הספורט המיתולוגית של הערוץ הראשון "יותר מהר, יותר גבוה, יותר חזק" קיבלה חיים חדשים דווקא בדרום הסיטי של ניו יורק.
נבחרת הכדורגל של ברזיל, נבחרות האתלטיקה הקלה והכדורסל של ארה"ב כבר משתמשות מהמוצרים החדשים הללו וחבריהן מעידים שאלה הופכים אותם קלים ומהירים יותר, מנתרים גבוה יותר ומגיעים רחוק יותר מאי פעם. את ההשפעה וההישגים נוכל לראות כבר במשחקים האולימפיים שמעבר לפינה. ואני אומר, מה שטוב לאלופים אולימפיים כמו לואיס, קצ'ינגס, וויליאמס, לברון וקובי, וספורטאי עילית מהטופ העולמי בתחומם כגון פקיאו, ג'טר, נדאל ואבדירהם - אני מניח שלא יכול להיות רע לאבא שלי, בדרכו לכבוש את היעד הבא.