בתחילת 2011 שחר פאר עמדה בפני כניסה היסטורית לטופ 10, אבל לאחרונה התדרדרה עד לאיזור המקום ה-170 בעולם, מה שאילץ אותה להתמודד בטורנירים זניחים יחסית והעלה תהיות האם "גמרה את הסוס". בשבת, אחרי חודשים ארוכים ולא פשוטים, הטניסאית הבכירה של ישראל סוף סוף חוותה רגע של נחת, כאשר זכתה בטורניר סוז'ו בסין - התואר הראשון שהניפה אחרי 4 שנים.
הזכיה בתואר איפשרה לפאר לשחרר חיוך רחב, אבל גם זה לא גרם לה לשכוח את התקופה הקשה ביותר בקריירה. הבוקר (ראשון), בראיון לגלי צה"ל, הטניסאית פתחה את הלב: "הבנתי שאו שאני משתנה ומשנה דרך, או שאני הולכת למקום לא טוב. הגעתי למקומות מאוד קשים. לא הצלחתי להתמודד עם הטניס, לא הצלחתי להכיל את זה. זה טיסות ומסעות, והרגשתי שאני נטחנת. אלו מקומות נמוכים שאנשים לא מגיעים אליהם".
פאר המשיכה: "נדרשת הרבה עבודה פסיכולוגית. לא לקרוא ביקורות, שזה תמיד קשה לי. בחצי השנה האחרונה חמש או שש פעמים כבר אמרתי לעצמי שסיימתי עם הטניס. אמרתי 'תודה רבה, קיבלתי הרבה, אבל די, אני לא מסוגלת יותר, יש לי דברים יותר חשובים'. לא ראיתי איך עם הטניס אני יכולה להגיע לאושר פנימי".
"לפעמים אני מאוד שונאת את הטניס, אבל אני גם מאוד אוהבת אותו", המשיכה פאר לפרוק עול. "אני אוהבת לרוץ על המגרש, לעבוד קשה, את המלחמה. ההפסדים עדיין גומרים אותי. אבל הנה, בבאקו הפסדתי, ופעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי שניצחתי. זה לא אומר שעוד כמה חודשים לא אגיד שהספיק לי, אבל הכי חשוב לי להיות שלמה עם עצמי, להמשיך בדרך שהתחלתי".
"אי אפשר לעשות פיל מכל דבר. אני כאילו במבחן כל שבוע וזו הטעות. לא כל הפסד הוא טראומה", הוסיפה הטניסאית הבכירה של ישראל עם הנחיתה בארץ. "זה משהו חיובי שבאתם לקבל אותי, אבל לא צריך לצאת מפרופורציות". על כך שתהיה מדורגת מספר 1 במוקדמות לאליפות ארה"ב אמרה: "זו מציאות חדשה להתמודד במוקדמות, אבל אין לי בעיה עם זה. אני רוצה להמשיך בדרך - להיות חופשיה על המגרש".