חלק מהביקורות הקשות נגד יכולתה של נבחרת ישראל באליפות אירופה בליטא הופנו בימים האחרונים לעברו של כוכבה הפצוע, עומרי כספי. פורוורד קליבלנד, שנפצע בברכו במהלך ההכנה ליורו באסקט, החליט בצוותא עם המאמן אריק שיבק ועם רופאי הנבחרת שלא לצאת לטורניר, ולאור החיצים שהופנו נגדו החליט להגיב.
היום הגיב כספי לדבר שפורסמו נגד בכלי התקשורת, כשכתב בדף הפייסבוק שלו: מהרגע שנפצעתי עברתי טיפוליים יומיומיים בברך שלי, כדי שאוכל לחזור לנבחרת ולשחק כדורסל במהירות האפשרית. עבדתי עם מיטב הפיזיוטרפיסטים והרופאים על מנת שיכשירו אותי ושאוכל לעזור לנבחרת. אני משחק בנבחרות ישראל מגיל 14, שיחקתי ב-2 אליפויות קדטים, ב-3 אליפויות אירופה לנוער ובאליפות עתודה. לא היה קיץ שחשבתי לרגע לוותר ולא להגיע לתרום את חלקי בשביל הנבחרת. וכן, שיחקתי גם עם זריקות, כדורים וכו'".
"מומחי ברכיים ממליצים בסוג פציעה שכזאת על עד 6 שבועות מנוחה ומיום הפציעה למשחק הראשון באליפות היו בדיוק שלושה שבועות", הוסיף כספי, "עשיתי מעל 3 מבחני כוח לברך במהלך התקופה הזו. לא הצלחתי למצוא בכל הארץ מאמן כושר אחד או פיזיוטרפיסט אחד או רופא אחד שנתן לי אישור לעלות לשחק כדורסל עם המצב של הברך שלי (לא אבי קובלסקי, דוד זבארו, ד"ר הגר). אם תמצא אחד, אשמח שיתראיין ולא בעילום שם. איך אוכל לתרום לנבחרת ישראל ברגע שאני לא יכול לרוץ או לקפוץ? האם להעמיד פני שקרן וטיפש ולנסות לשקר את כולם ולהגיד שהכל בסדר? לקחת את הסיכון שאני אקרע את רצועות הברכיים שלי לגמרי למרות שאני לא יכול לרוץ? לרוץ!!!!!!".
"אז לשחק ב-60 אחוז? לטוס על חשבוני לאליפות אירופה? אולי אני ספורטאי מקצוען שצריך לדאוג לגוף שלו ולעשות טיפולים ולהחלים מפציעה לא קלה? אולי איגוד הכדורסל צריך לדאוג לשחקן נבחרת שנפצע באימון נבחרת וללוות אותו לבית חולים בכדי שיעשה MRI, ולא להגיד לו, ואני מצטט את רופא הנבחרת: "טוב הנה ההפנייה שלך. לאשתי זה לקח שבועיים, אני מקווה שייתנו לך לעשות לפני. תודיע לי מה אומרים לך".
"מה, נגמר לנו את מי להאשים? אני מבין שזה מישהו "מבפנים" שנותן את כל האינפורמציה השגויה. לפחות אם הם היו מספיק גברים לעמוד ולהגיד את מה שהם חושבים הייתי מתייחס בכבוד. אם לא הייתי רוצה להגיע ולשחק בנבחרת, הייתי אומר את זה. במידה ולא היה איכפת לי, לא הייתי מגיע. כולם יודעים כמה הנבחרת חשובה וכמה רציתי לשחק אחרת לא הייתי מתחיל באימונים אישיים חודשיים וחצי לפני האימון הראשון. אחרת לא הייתי מגיע. האם מעמידים את אהבתי לנבחרת והתרומה שלי במשך השנים בספק? זה כבר גובל בחוצפה. ולא, אם קליבלנד הייתה בגמר ה-NBA, לא הייתי משחק".
"ושאלה קטנה לסיום, שאלה ששאלתי את כל מאמני הנבחרת בנוסף ל"רופא" שלנו: אם לבן שלכם הייתה פציעה כזאת, הייתם נותנים לו לעלות למגרש? בוא נגיד שהתשובה הייתה חד משמעית. לא. הציבור בבית והתקשורת תמיד היו פיירים אלי ואני שמח שגם היום הם מבינים לליבי".