(בנגן הווידאו: הניצחון של הפועל ירושלים על רעננה)
כשהפועל ירושלים דמיינה במשך יותר משנתיים וחצי כיצד תיראה החזרה שלה לארנה בזירה האירופית, על זה היא חלמה. לאחר שני רבעים לא פשוטים, החבורה של יונתן אלון פשוט התפוצצה הערב (שלישי) על מנרסה הספרדית, עם מחצית שנייה מהפנטת של 20:60, בדרך ל-69:105 מוחץ. קשיוס ווינסטון (20 נקודות) הוביל תצוגה קבוצתית מרשימה ו-6 קלעים אדומים בספרות כפולות, וקבוצתו המשיכה להתבסס בפסגת הבית עם ניצחון יורוקאפ תשיעי ברציפות, ועליה למאזן 2:10.
באופן לא רגיל העונה, לרשותו של יונתן אלון עמד הערב סגל מלא, כולל כל מצבת הזרים והקפטן יובל זוסמן שחזר מהפציעה בניצחון על רעננה בשבת. לאחר דקות ראשונות מאוזנות, האדומים נישאו על גלי האנרגיות וההתרגשות ביציעי הארנה, הצליחו להעלות הילוך בהגנה עם אגרסיביות, ובהובלת קאדין קרינגטון רצו ליתרון 10.
אלא שמנרסה, כיאה לקבוצה ספרדית, לא התרגשה מהפיגור וההתלהבות האדומה, צימקה את הפער עם ריצת 0:10 מהירה, ולמחצית כבר ירדה ביתרון 45:49. האורחים השתלטו על הקצב עם כדורסל קבוצתי יפה ושלל קליעות של פייר אוריולה ואלכס רייס, כשתחת ניהול משחק משובח של פראן בסאס הם תקפו בהצלחה פעם אחר פעם את החולשות של האדומים, שנשארו בתמונה בעיקר הודות ליכולת טובה של ג`סטין סמית` ואוסטין וויילי מתחת לסל בשני הצדדים.
אלא שאז הגיעה ההפסקה, ממנה החבורה של יונתן אלון חזרה חדה, רעבה וברמה אליה מנרסה בכלל לא הצליחה להתקרב. קרינגטון שוב פתח נהדר, ג`ארד הארפר העלה הילוך, יובל זוסמן היה מדויק ואסרטיבי, אנתוני לאמב הוביל את האגרסיביות בהגנה, ויחד עם הקהל שכל כך התגעגע, הם פשוט ריחפו לעולם אחר. ואז גם קשיוס ווינסטון הצטרף למומנטום, כשעם רצף נקודות משלו הראה כמה עמוקה הקבוצה של אלון יכולה להיות במיטבה, וסגר רבע שלישי חריג של 8:27.
ואם חשבתם שזה יספק את האדומים, טעיתם בגדול, כי אחרי עשר הדקות החלומיות האלו, הגיע רבע אחרון של 12:33, בדרך למועמדת משמעותית לתואר המחצית השנייה הטובה ביותר העונה של הירושלמים (20:60). מעל לחגיגה ההתקפית הקבוצתית, המחצית השנייה האדומה הייתה ללא ספק גם תצוגה הגנתית מרשימה, ששיתקה את כל מה שעבד למנרסה בעשרים הדקות הראשונות.
מכאן, לחניכים של אלון אין יותר מדי זמן להתאושש, כשכבר בשבת מחכה להם הפועל ת"א לקרב ענק בליגה, שם הקבוצה מהבירה מתקשה להראות הענה את אותה יציבות כמו ביורוקאפ, ותשמח מאוד לסגור את השבוע עם הצהרת כוונות נוספת, על חשבון החבורה של דימיטריס איטודיס, שעדיין מושלמת בזירה המקומית.