בהיסטוריה של הספורט הישראלי, השם "מכבי" משדר דברים רבים. עוצמה, ווינריות, נחישות - כל התכונות שהופכים מועדון ספורט לגדול מהחיים. אבל הערב (שישי), נראה שלא נשאר מזה הרבה. מכבי תל אביב הפסידה 99:89 מול וירטוס בולוניה ביורוליג, ירדו למאזן 9:3 במפעל האירופי וספגו הפסד שני ברציפות - אחרי הדרבי. אבל מעל הכל, זה היה ערב שבו מכבי ת"א פשוט לא הזכירה לעצמה את עצמה.
עוד לפני הג`אמפ, מכבי ת"א ספגה מכה קשה - כשקיבלה את הבשורה לפיה ג`יילן הורד, אחד השחקנים החשובים בסגל שלה, לא ישחק עקב מחלה. יחד עם טי.ג`יי ליף הפצוע, היא עלתה מראש בסגל חסר - מה שלכאורה אמור לשמש כנסיבות מקלות, אבל לא ממש. כי השחקנים שכן שיחקו רשמו הופעה הגנתית חלשה מול יריבה איטלקית שאינה מפסגת היורוליג, ובכל זאת ירדו מהפרקט כשהם סופגים 99 נקודות, וסופרים הפסד תשיעי מ-12 משחקי יורוליג העונה.
ומעל הכל - התחושה שעברה החוצה היא של חוסר אמונה עצמית. הפער לא ברח להפרש עצום (בשיא הוא הגיע ל-14 נקודות), אבל שפת הגוף של השחקנים שידרה ייאוש כבר באמצע הרבע השלישי - והתחושה היתה של משחק גמור. ג`ף דאוטין ג`וניור ומרסיו סנטוס עוד ניסו להביא משהו בהתקפה, אבל בצד השני לא הצליחו להתעלות בהגנה - ובסופו של דבר, היתה תחושה עמוקה של הפסד ידוע מראש.
והתעלומה הכי גדולה הגיעה מכיוונו של מי שלא שיחק - לוני ווקר. האיש שהגיע הקיץ תמורת 2 מיליון דולר, שבא להיות הכוכב של הצהובים - אחרי שלא שיחק בדקות הסיום מול פנרבחצ`ה ובאסקוניה, ולא שיחק בדרבי מול הפועל (בגלל פציעה), היום נרשם בסגל - ועדיין לא שותף אפילו לשנייה אחת. האם אלה שאריות של הפציעה? האם זו החלטה של מאמן? מדובר בסימן שאלה גדול מאוד, שנוסף ללא מעט החלטות לא פשוטות שיצטרכו לקבל שם בעתיד.
אבל למכבי ת"א אין זמן אפילו לעכל את ההפסד הזה - כבר ביום ראשון היא חוזרת להיכל מנורה מבטחים, למפגש לא פשוט בכלל בליגת העל מול הפועל חולון הנמרצת של דני פרנקו. וגם אם היא תנצח את חולוניה עם הקהל הביתי, דבר אחד בטוח - משהו דרמטי יהיה חייב להשתנות, אם מכבי ת"א רוצה להוציא משהו מהעונה הזאת.