עונת היורוליג הנוכחית היא ללא ספק אחת שמכבי תל אביב תרצה לשכוח ולמחוק מספרי ההיסטוריה שלה. אמנם עדיין יש להם צ`אנס מעשי להעפיל לשלבי הנוקאאוט, אך הסיכויים לכך קלושים והצהובים בקושי מצליחים להשיג ניצחונות ובכלל להשתוות ברמת הכדורסל לשאר היריבות במפעל. הערב (חמישי) הגיע שפל חדש. הפעם מי שנהנתה מהעונה העגומה בלשון המעטה של הצהובים הייתה מילאנו - שיצאה עם 74:107.
אז מכבי כבר ויתרה על העונה האירופית שלה, ואין לה ציפיות להשיג ממנה משהו. מה שנשאר לצהובים לשחק עליו הוא הכבוד של המועדון, ואולי להימנע מלרדת למקום האחרון, תרחיש שכבר הולך ומסתמן כאפשרי, בטח לאור היכולת, בטח שבטח לאור היכולת הערב.
דקות הפתיחה עוד היו צמודות, אבל מהר מאוד ניקולה מירוטיץ`, לאנדרו בולמארו, שאבון שילדס, זאק לידיי (ובעצם מי לא?) לקחו את המשחק לידיים. מעבר להפרש שצמח וצמח ככל שמחוגי השעון נקפו, הרפיון ההגנתי, שכל כך בולט במשחקי היורוליג האחרונים של מכבי, בלט לעין פעם נוספת. למעשה, לא פחות מחמישה (!) שחקנים במילאנו קלעו בספרות כפולות, כששלושה נוספים סיימו עם 8.
ונכון, בלי הגנה אי אפשר לנצח משחקים, אבל כשלא קולעים - זה גרוע הרבה יותר. חניכיו של קטש פיספסו פעם אחר פעם מחוץ לקשת, כשרק דקה לסיום רומן סורקין הציל אותם ממבוכה גדולה אף יותר במצב של 0 מ-20 ו"העניק" 1/21. ג`יילן הורד סיים עם 2 נקודות ב-27 דקות, דיברתולומאו עם 4 ב-27 כשהוא אף החטיא זריקת עונשין לראשונה מזה שנתיים, ותמיר בלאט, אולי ה-איש של מכבי, לא קלע בכלל ב-20 דקות על הפרקט.
נקודת האור היחידה בצהוב, הייתה חזרתו של חסיאל ריברו לסגל. הצהובים הודיעו דקות לפני המשחק על שובו, והסנטר שיחק 16 דקות וקלע 4 נקודות. קטש יקווה שאט אט הוא ישוב לכושר ויוכל לעזור לו במאבקי הליגה, ואולי כם לא להתבזות במשחקי היורוליג שנותרו, כשיש עוד לא מעט.
במחזור הבא מחכה למכבי אפולת אירופה ריאל מדריד, כשלפני כן מחכה להם מפגש ליגה מול הפועל חיפה מהתחתית, בו הם יקוו לאסוף את עצמם ולהתאושש מהתבוסה הצורמת.