המותג "מכבי תל אביב" סבל מירידה ברורה בשנים האחרונות. מיתוס "הקבוצה של המדינה" אינו מה שהיה פעם (גם הקבוצה וגם המדינה השתנו לה בעשור האחרון), ואובדן הדומיננטיות הישנה באירופה עשה את שלו. אבל השנה יש תחושה אחרת: הצהובים בנו קבוצה שאפתנית מאוד בקיץ, והערב (ראשון) זה בא לידי ביטוי חד משמעי כשהקבוצה של ספרופולוס הביסה ללא קושי 73:89 את הפועל ירושלים ב"קלאסיקו" הראשון של העונה בליגה. במחצית הראשונה הקבוצה באדום עוד נתנה פייט, אבל מחצית שנייה מפלצתית הבהירה: היתה רק אלופה אחת הערב על הפרקט.
הקלאסיקו של הכדורסל הישראלי חזר הערב במלוא הדרו. היכל כמעט מלא קיבל את שתי הקבוצות, שפתחו בלי גישושים ובלי נעליים: ישר ולעניין. ברבע הראשון זו היתה דווקא ירושלים, שלהטה בעזרת ג'קובן בראון שלא הפסיק לקלוע, והיה נדמה שהערב הולך לכיוון, אולי, של ניצחון חוץ. אבל אז הגיע הרבע השלישי.
הקלישאה הישנה מדברת על "לצאת מלוע של תותח", אבל כנראה שהמכבים יצאו מלוע של יד אליהו: סקוטי ווילבקין התרוצץ כמו משוגע, צלף מכל טווח, והיה לחלוטין מעל כולם על הפרקט. הגארד האמריקני, שהגיע לתל אביב עם לא מעט ציפיות, הוכיח למה הוא זכה למעמד שלו, והכניס את כל החלק האחרון של המשחק עמוק לגארבג' טיים.
בפניו של יאניס ספרופולוס עומד שבוע מאתגר: ברביעי פנרבחצ'ה תגיע להיכל, ובשישי היא תיסע ליוון למפגש עם אולימפיאקוס. בתחילתו, הוא בהחלט יכול לצאת מעודד. מעבר לווילבקין ששרף כל מה שזז, גם טיילר דורסי (שערך בכורה בליגה) נתן הופעה מצוינת ועומרי כספי המשיך את פתיחת העונה המוצלחת שלו, מעל לכל הציפיות. מכבי מחברת ניצחון חמישי ברציפות בכל המסגרות, ועושה רושם שלאוהדים הצהובים יש למה לחכות.
בצד השני, גם להפועל ירושלים היתה פתיחת עונה מוצלחת: הקבוצה של עודד קטש, אחרי הכל, לא הפסידה עד הערב. אבל הפעם היא נתקלה, ללא ספק, ביריבה הכי קשה שלה עד כה (מאז המפגש בגמר גביע ווינר, בו האדומים הצליחו לגבור על היריבה המושבעת). עם זאת, היא תצטרך להסתכל בדאגה על ההתפרקות במחצית השנייה של המשחק, אחרי מחצית ראשונה בה היו יותר טובים מהמארחת, שהזכירה נשכחות מ"ירושלים של פעם", שסיימה משחקים כאלה בתבוסות מהדהדות.
זו פתיחת עונה נהדרת של המכבים, שנדמה שהכל מתחבר להם: חזקים בהגנה, עם המון כוח אש בהתקפה, ואם המאבק בין מכבי לירושלים הוא זה שמסמן לאן העונה הולכת, הרי שעושה רושם שהאליפות (כמו בשנתיים האחרונות), לא הולכת לשום מקום.