אף אחת לא יכולה עליה במפעל הזה. סביליה המשיכה עם הרצף הפנומנלי שלה בליגה האירופית, כאשר בפעם השישית עלתה לגמר אחרי שניצחה הערב (ראשון) 1:2 את מנצ'סטר יונייטד בחצי. מי שמוגדרת כמלכת המפעל, אחרי שזכתה בו חמש פעמים (כולל גביע אופ"א בשמו הקודם), שוב ניצחה במעמד של ארבע האחרונות ותנסה ביום שישי מול המנצחת בין אינטר לשחטאר דונייצק.
ולמען האמת, קשה להגיד שהתוצאה הזאת לא צפויה. סביליה נראתה טוב מאז חידוש העונה אחרי פגרת הקורונה, וגם בשלבים המוקדמים יותר באירופית היא הייתה מעט יותר טובה עם ניצחונות על רומא ועל וולבס, בעוד השדים האדומים התקשו נגד קופנהאגן. ההתמודדות הערב בקלן הייתה יחסית שקולה, אך ניצול המצבים של האנדלוסים זה בסופו של יום מה שהכריע, כשאף נרשם מהפך עם שער ניצחון של לוק דה יונג בדקה ה-78.
דווקא יונייטד עלתה ליתרון ראשונה, כשברונו פרננדש כבש פנדל מדויק (כן, עוד אחד, השמיני שלו משמונה ניסיונות מאז שהגיע למועדון). זה קרה בדקה התשיעית אחרי שמרכוס רשפורד הוכשל ברחבה, פנדל מספר 22 של החבורה של אולה גונאר סולשיאר העונה, יותר מכל קבוצה אירופית אחרת. אולם, סביליה הראתה שהיא בעניינים למרות הפיגור המוקדם, ומהלך קבוצתי נפלא הסתיים עם מסירת רוחב חכמה של סרחיו רגילון לסוסו בדקה ה-26.
במחצית השנייה הייתה זו יונייטד שהגיעה להרבה יותר הזדמנויות, שכן היא כל כך רצתה להימנע מעוד הארכה, אך אף מצב לא צלח. הסיומת לא הייתה בשיאה בקרב השחקנים של הקבוצה האנגלית, ומי שבעיקר שמר על קבוצתו במשחק היה השוער המרוקני של סביליה, יאסין בונו. סדרת הצלות שלו מבעיטות של פרננדש, רשפורד ואנתוני מרסיאל השאירו את התוצאה על 1:1.
בשלב מסוים היה נדמה שסולשיאר יבצע חילופים על מנת לרענן קצת את מה שקורה על הדשא, אבל היחיד שתפקד על הקווים ועשה שינוי כלשהו היה ז'ולן לופטגי, שהשתמש בארבעה חילופים עוד לפני הראשון של יריבו. זה השתלם לו עם השלמת המהפך בדקה ה-78, כאשר חסוס נאבאס מצא עם כדור רוחב מאגף ימין את דה יונג במרכז הרחבה, וזה דחק פנימה.