בפברואר הקרוב, יחגוג מועדון הכדורגל מאלמו FF את יום הולדתו ה-110. הרבה דברים עברו עליה ביותר ממילניום, אבל בהחלט ייתכן שהערב (חמישי) נערך משחק הכדורגל הקל בתולדותיה. בוודאי במסגרת אירופית. התכולים של אובה רסלר הגרמני לא התקשו להביס את בני יהודה 0:3, ולהתקרב משמעותית לעבר העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית.
קלישאה חבוטה נוהגת לומר על משחקים חד צדדיים ש"היתה בהם קבוצה אחת על המגרש". היום, כמדומני, הקלישאה הזאת קמה לחיים באמת: למשך רגעים ארוכים, בעיקר במחצית השנייה, רק קבוצה אחת (הקבוצה המקומית) הניעה את הכדור וניסתה לייצר מצבים (ואחרי שהשיגה את השלישי, עושה רושם, ויתרה גם על המשימה הזו). הזהובים של אבוקסיס, שמראש עלו במטרה להסתגר ולנסות להשיג תוצאה מאוזנת לקראת משחק הגומלין בישראל, פשוט לא הצליחו לייצר שום דבר במשחק שנערך הערב בסוונדבנק סטדיום.
אבל קשה להאשים את בני יהודה: מבין ה-11 שעלו הערב למשחק פלייאוף מוקדמות הליגה האירופית, ספק אם מישהו חווה עד כה משחק בפרופיל שכזה. שניים מהם, אלבן פנישי ומוחמד גאדיר, ירדו בעונה שעברה מליגת העל לליגה הלאומית. אורי צעדון, ששותף, שיחק בלאומית במדיה של עפולה, ואריאל לזמי אולי הצליח להבקיע שערים, אבל רק במדיה של הכח רמת גן מליגה א' דרום. היא לא היתה אמורה להיות כאן, לא במצבה הנוכחי, ועצם העובדה שהגיעה לפלייאוף היא פריבילגיה שקשה לדמיין.
המסע האירופי של בני יהודה, שהחל במשחק החוץ באזרבייג'ן, יסתיים ככל הנראה בשבוע הבא בפ"ת. רק נס ימנע מהמועדון השבדי המפואר את המקום בשלב הבתים, שנה שנייה ברציפות. אבל נדמה שגם האמונות התפלות ביותר, וגם הנדרים הכמוסים ביותר, לא יוכלו לשנות את תוצאת ההתמודדות. אבל אולי, כאשר בני יהודה תחזור ביום ראשון לליגה ולמפגש מול עירוני קרית שמונה, היא תיקח משהו מן המסע הזה (בוודאי מהתצוגה ההירואית שלה בשני המשחקים מול האזרים) כדי להתחזק, ללמוד קצת ואולי שוב להדהים את אירופה בעונה הבאה.