הפועל באר שבע היא מחזיקת גביע המדינה, ונראה שכבר התחלנו להתרגל למשפט הזה. האדומים עשו הערב (חמישי), את העבודה בבלומפילד עם 0:2 על בית"ר ירושלים, וזכו בתואר בפעם השלישית בשש השנים האחרונות.
זה לא היה גמר גדול מבחינת יכולת, וזה היה ערב לא סטנדרטי, עם משחק שהתחיל באיחור של 10 דקות והופסק בדקה ה-38 בעקבות ירי טילים מתימן, אבל בישראל כמו בישראל, השחקנים חזרו כעבור רבע שעה לשחק, כאילו לא קרה כלום. כמאמר הקלישאה - זר לא יבין זאת. זה היה ערב שבו כל קבוצה נאבקה על הנרטיב שלה - ב"ש שלא רצתה לצאת קירחת מעונה בה חלמה אפילו על דאבל, ובית"ר שרצתה להוכיח שהפרויקט של אברמוב, יצחקי ואלמוג כהן, יכול להיות שווה תארים כבר עכשיו. זה נגמר עם הניצחון של הקבוצה הטובה יותר.
דן ביטון, משחקני העונה של באר שבע, סחט פנדל בדקה ה-24 אחרי נגיעת יד של עדי יונה ותרגם את זה לשער. ביטון שעובר תקופה אישית קשה אחרי פטירתו של גדי קינדה, הביט לשמיים לאחר הגול ואפשר רק לתאר שהקדיש את הרגע הזה לחברו הקרוב. מנגד, ברק יצחקי לקח הימור נועז כאשר פתח ללא עומר אצילי, ובית"ר אכן לא הייתה קיימת במחצית הראשונה. הכוכב נכנס במחצית השנייה, העיר מעט את משחק ההתקפה של הצהובים-שחורים אבל זה פשוט לא היה מספיק. בדקה ה-87 הגיע הרגע שהכריע את המשחק כאשר זאהי אחמד בעט כדור לא חזק, מיגל סילבה הגיב מאוחר ורק ראה את הרשת זזה, ואת העונה של בית"ר נגמרת באכזבה גדולה.
90 הדקות הערב בבלומפילד היו למעשה החותם על עונת כדורגל מרתקת, עונת כדורגל בה קיבלנו מאבק אליפות שנמשך ממש עד המחזור האחרון, עם אלופה ראויה ומחזיקת גביע ראויה לא פחות. עונה שבה הכדורגל הישראלי עשה לכולנו הרבה כבוד עם שלל טקסים ואזכורים חשובים. שנה דרמות, שערים, שמחות, וטרגדיה אחת בלתי נתפסת עם מותו בטרם עת של גדי קינדה. אנחנו לא יכולים כבר לחכות לעונה הבאה, ומתפללים שעד שהיא תתחדש, כל החטופים ישובו לביתם.