הפועל באר שבע עלתה לשמינית גמר גביע המדינה, עד פה אין שום דבר מפתיע, אבל מי שצפה במשחק מול בית"ר ת"א/רמלה מבין האלופה נמנעה מסנסציית ענק. הקבוצה מהלאומית החזיקה מעמד במשך 120 דקות והייתה רחוקה שניות ספורות מפנדלים, אך אז הגיע דיא סבע שקבע 0:1 קטן ומתוק עבור האדומים, שהיו רחוקים מלשכנע.
זו לא העונה של ב"ש, את זה כולם כבר יודעים. אחרי שלוש אליפויות רצופות, הקבוצה של ברק בכר נראית עייפה, שבעה וחסרת אנרגיות כמעט בכל מחזור. מי שחשב שמול היריבה הקטנה מתל אביב הדברים ייראו אחרת, קיבל תשובה ברורה על כר הדשא.
שלושה ימים לפני מה שמכונה "משחק העונה" מול מכבי תל אביב, בכר עלה עם הרכב חזק במטרה לסיים את ההתמודדות במהרה ולהימנע מהפתעות מיותרות. החדשות הגדולות הגיעו מכיוונו של מיגל ויטור שחזר לאחר היעדרות ארוכה ופתח בהרכב, כמו גם חנן ממן ועדן בן בסט שקיבלו הזדמנות ב-11.
למרות זאת, ב"ש הייתה רעה מאוד ולא הצליחה להגיע למצב נורמלי במשך כל המחצית הראשונה. גם הכניסה של מאור מליקסון לא הועילה ורק לקראת הסיום ניב זריהן, מחליף נוסף, זכה להזדמנות פז אבל לא היה מספיק מדויק. מדקה לדקה ההארכה הפכה לדבר ריאלי והקבוצות נכנסו ל-30 דקות נוספות.
לא הרבה השתנה גם בהמשך והקבוצות הבינו שהן בדרך לבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. ב"ש אמנם הגבירה מעט את הלחץ, אך שוב לא הצליחה להתקרב לשער האורחת. ואז, בדקה ה-120, זריהן שיתף פעולה עם סבע, שנותר חד והכריע עם מהלך נהדר. מדוע ב"ש לא עשתה זאת עד הרגע הזה? אולי לבכר יש את התשובות.
כשהיא רחוקה 14 נקודות ממכבי ת"א בליגה, ב"ש יודעת שאיבוד נקודות נוסף ביום שלישי משמעותו הרמת דגל לבן. לכן, העלייה למפעל בו לא זכו מאז 1997 הייתה בגדר חובה. אך לב"ש צריך להיות ברור, ולא משנה את מי תקבל בשלב הבא, ביכולת הזאת היא לא תמשיך איתנו הרבה זמן.
מנגד, ת"א/רמלה יכולה להיות גאה בדרך שעשתה. הקבוצה של זיו אריה הייתה שווה לאלופה בטרנר ואף הייתה יכולה לעקוץ יותר מפעם אחת. כעת, השחקנים הצעירים יצטרכו להרים את הראש אחרי כאב הלב וימשיכו במאבקי העלייה לליגת העל.