ברצלונה מתפרקת? לא כל כך מהר. מארק ברנאל הצעיר, קשר אחורי, הראה שהוא מסוגל לכבוש שערים עם שער ענק בדקה ה-18. ברצלונה לחצה לאחר מכן, המשיכה לחלום ורצתה להגיע ל-1:3, אבל להגנה שלה היו תוכניות אחרות. הארווי בארנס, גיבור המשחק הראשון, מצא שוב את אנתוני אלנגה שהגיע ל-2:2. טוויסט.
זה רגע שהיה יכול לשבור קבוצה, אבל לא ברצלונה, גם לאחר שאריק גארסיה נאלץ לפנות את מקומו בדקה ה-21. לעיני 56,662 צופים שהגיעו לקאמפ נואו לערב שכולו כיף כף, ראפיניה סחט פנדל בסיום המחצית הראשונה אחרי טעות של קיראן טריפייר. לאמין ימאל, קר רוח כתמיד, מצא את הרשת בדקה ה-45+6 והגיע לחמישה שערים העונה בליגת האלופות.
במחצית השנייה ראינו ברצלונה אחרת. רעבה, כן, אבל שקולה יותר. ממוקדת יותר. לא רק קבוצה מפוזרת, אלא אחת שיודעת מה היא עושה. פרמין לופס (51) קיבל כדור ארוך שהפך לשער, והיה אפשר כמעט לשמוע באוויר קליק, צליל השבירה של ניוקאסל. רוברט לבנדובסקי המקשיש, דווקא בתקופה לא טובה, הבקיע צמד. ראפיניה חתם בדקה ה-72 מול הגנה מקופלת, 3:8 ענק בסיום שני המפגשים.
ניוקאסל תלך הביתה עם המחמאות, אחרי משחק בו עמדה בלחץ במשך מחצית אחת. ברצלונה קבוצה לא יציבה, אבל כשהיא טובה? אולי יש פה את אלופת אירופה הבאה. אפשר להמשיך ולדבר על היעילות של ההגנה, סף השבירה של היריבות או כל דבר אחר, אבל המשחק הזה שייך לשני כוכבים גדולים, ראפיניה ולאמין ימאל. הראשון כבש צמד ובישל פעמיים, השני כבש ובישל. כששניהם ביום טוב, כששניהם מחוברים, לכו תשמרו על ברצלונה. ניוקאסל חשבה עלתה על משהו, ואיך זה נגמר? שבע בום.
אם ברצלונה הייתה רוצה, היא הייתה יכולה להמשיך ולהבקיע עד חצות. בארסה, שסיימה את שלב הליגה במקום החמישי, תפגוש את אתלטיקו מדריד ש"גנבה" לטוטנהאם את הביתיות עם ה-2:5 הבלתי נשכח במטרופוליטנו (אלא אם התרנגולים יחזרו באצטדיונם בלונדון). המנצחת בין ארסנל לספורטינג ליסבון מחכה בחצי הגמר.