חייבים להודות שעם הפנים קדימה, מכבי חיפה בסך הכל יכולה להיות אופטימית: גם בערב התקפי לא טוב שלה, היא הגיעה לכמה מצבים טובים - ובעיקר, בקרב נוק אאוט, היא נמצאת בפיגור מינימלי. כשהיא תלמד את הלקחים, ובעזרת האווירה החמה בסמי עופר, היא בהחלט יכולה - וצריכה - לעשות את המהפך.
אבל יש דברים שיישארו גם אחרי צמד המשחקים הזה - ייגמר איך שייגמר. והוא שבסך הכל, גם מול האמרון, גם מול בית"ר בדקות רבות (עד המחצית השנייה) וגם היום - משהו לא דופק בחלק הקדמי של מכבי חיפה. החיסרון של עומר אצילי ככובש השערים הכי טוב של הקבוצה מורגש, ומסאי דגו עדיין לא הצליח למלא את החלל הזה. לפחות בינתיים.
עידן מסאי דגו הגיע אל האכזבה הראשונה. אחת מיני רבות שבוודאי עוד תהיינה בהמשך. חלק מחייו של מועדון שנכנס לתקופה חדשה, אחרי אחת הקבוצות המשגשגות והטובות בתולדותיו. בכל מקרה, עכשיו יש לה שבוע ימים להתאושש. המשחק מול שריף בבית עשוי להיות מכריע - לא רק על העונה האירופית, אלא גם על איך העונה הזו, בכלל, עשויה להיראות.