העיר פריז ראתה הרבה אנשים גדולים מהחיים: מנהיגים, מצביאים, אמנים, שועי עולם - אבל הלילה, היה לה מלך אחד. קראו לו ליונל מסי, שכבש הערב (שלישי) את שער הבכורה שלו במדיה של פאריס סאן ז'רמן - שער מרהיב ואופייני, שהעניק לפריזאים ניצחון גדול 0:2 על מנצ'סטר סיטי. בפעם הראשונה בתולדותיה, פ.ס.ז' מצליחה לנצח את האנגלים - וזה יקר ערך במיוחד, בהתחשב בעובדה שסיטי היתה זו שהפרידה בין הקבוצה מעיר האורות לבין גמר ליגת אלופות היסטורי.
המכונה של פאריס סאן ז'רמן עדיין לא משומנת עד הסוף, אבל בפארק דה פראנס הלילה קיבלנו טעימה טובה למה היא מסוגלת - לא רק התקפה יוצאת דופן (עם שחקן היסטורי בקצה שלה), אלא גם הגנה חזקה. ג'אנלואיג'י דונארומה רשם הופעה פנטסטית, כשהיה בכל מקום, נונו מנדש סיפק משחק נהדר - ומעל כולם, עמד אידריסה גיי שלא רק כבש שער בכורה אי פעם בצ'מפיונס, גם סיפק משחק הגנתי נהדר על ההתקפה החזקה של סיטי - והצליח למנוע מהם כל מה שהתקרב לשער.
ומסי. מה עוד אפשר להגיד על מסי? כנראה שבאמת נאמר כבר הכל. ובכל זאת, ניתן להגיד: אחרי פתיחת עונה קצת מהוססת, היו רבים שמיהרו לתקוף את "הפרעוש" - אפילו כאלה שניסו לרמוז שהוא אחרי השיא. אז בגיל 34, מסי כבר לא יכול להיות אינטנסיבי כמו פעם, אבל כשהוא פוגש את הכדור ורוח חיובית שורה עליו - אין שחקנים כמוהו בעולם. אין.
אירוע אחד פחות מלהיב במשחק התרחש בדקה ה-39: קווין דה בריינה גלש בצורה מסוכנת לרגל של אידריסה גיי, אבל השופט קרלוס דל סרו הסתפק רק בכרטיס צהוב. טעות של השופט הספרדי, והבלגי ניצל מהרחקה.
מנגד, מנצ'סטר סיטי תרד מהדשא מאוכזבת. זה קרה לה כבר לא מעט פעמים בעבר - משחקים שבהם היא שלטה בצורה אופטית, החזיקה בכדור בלי הפסקה וגם הגיעה למצבים - אבל ירדה מנוצחת. וזה קרה לה גם היום, בצורה מתסכלת במיוחד - כי אל הנצח ייכנסו הניצחון של פ.ס.ז', וכמובן השער של מסי. אבל במשחק, היא היתה שווה גול - ורק אזלת רגל בשליש האחרון מנעה ממנה לכבוש.
זה לא יפגע בסיכויי ההעפלה של הסיטיזנס, בטח אחרי הפרש השערים המשמעותי שצברו איתם מהמחזור הראשון, אבל גם מעיד כמה דרך הם עוד יצטרכו לעשות כדי להתחרות מול הגדולות באמת. כדי לעשות את הצעד המשמעותי קדימה. בשבת, כבר מחכה לסיטי ליברפול - שתבוא במצב רוח מרומם, אחרי חמישייה בפורטו, ולפפ גווארדיולה אין הרבה זמן כדי להרים את שחקניו אחרי הפסד מבאס.
ועוד מילה אחת על מסי (כי בלעדיו אי אפשר). כמו זמר גדול שלא תמיד מגיע לגבוהים, כמו שחקן שכבר לא יכול לקפץ על הבמה כמו פעם, גם מסי כבר מבוגר. אבל ברגעי חסד, כמו הרגע הקטן הזה היום, הוא הוכיח מדוע הוא - עדיין - הגדול מכולם.
ואיש לא עושה זאת טוב יותר.