האליפות מתקרבת. ברצלונה לא התקשתה לנצח ערב (שבת), את בטיס 0:4 בקאמפ נואו, והגדילה את הפער מריאל מדריד בחזרה ל-11 נקודות. הקטאלונים התאוששו מההפסד לראיו וייאקנו באמצע השבוע, הציגו את אחד המשחקים הכי טובים שלהם לאחרונה, ואספו עוד שלוש נקודות בדרך לתואר.
אחרי שראתה את ריאל מדריד כובשת רביעייה נגד אלמריה, בארסה עלתה נחושה ובמטרה אחת בלבד - לנטרל את המוקש שהוא בטיס, ולהוכיח שגם היא יכולה לספק הצגות התקפיות. חצי השעה הראשונה למעשה סגרה את הסיפור. כריסטנסן כבש שער נדיר מבחינתו בדקה ה-14, ובדקה ה-33, האורחת נשארה בעשרה שחקנים, כאשר אדגר גונזאלס שנכנס כמחליף בדקה ה-12, הספיק לספוג 2 כרטיסים צהובים ולסיים את חלקו במשחק.
ההתפרקות של בטיס הייתה מיידית. לבנדובסקי, שראה את כרים בנזמה כובש שלושער, כבש את השני של בארסה בדקה ה-36, ושלוש דקות לאחר מכן, ראפיניה כבש הוסיף את השלישי. במחצית השנייה, קיבלנו כצפוי שליטה מוחלטת של המארחת, במשחק שאמור היה להסתיים בתוצאה גבוהה הרבה יותר, אם רק רוברט לבנדובסקי וחבריו להתקפה היו מרוכזים יותר.
אבל המשחק הזה סיפק לנו גם שני רגעים אנושיים מיוחדים, אולי אפילו היסטוריים. מצד אחד, חואקין שבגיל 41 עלה להופעת פרידה מהקאמפ נואו, ונאלץ לצאת בעקבות פציעה בברך, כאשר כולם יחזיקו אצבעות שאלו לא היו הדקות האחרונות בהן זכינו לראות אותו משחק. דקה לאחר מכן, לאמין יאמל, בגיל 15 בלבד, הפך לשחקן הצעיר בתולדות ברצלונה שעולה לקבוצה הבוגרת, וסיפק כמה רגעי קסם. דור הולך, ודור בא.