השורה התחתונה ברורה: 24 שעות אחרי שאתלטיקו מדריד שמרה על המקום הראשון, היריבה העירונית שלה - ריאל הגיבה בהתאם עם ניצחון גדול משלה הלילה (חמישי), 1:4 על גרנאדה בחוץ. הפער בצמרת עומד על 2 נקודות לזכות הקולצ'ונרוס, 180 דקות לסיום העונה; ועל אף שהכל נמצא בידיים של אתלטיקו, ריאל הוכיחה הלילה שהיא לא מתכוונת לוותר, תוך הפגנת כדורגל מרשים ויצירתי.
והתנאים של זינדין זידאן לא היו פשוטים: נכון, יגחך בוודאי הקורא הממוצע, הן גם השחקנים שיושבים בריאל על הספסל היו יכולים להיות מנת חלקם של לא מעט קבוצות כדורגל בעולם - ובכל זאת, המאמן הצרפתי הגיע למשחק הזה כמעט ללא הגנה, ונאלץ לפתוח עם מרווין ומיגל גוטיירס, שניהם ממחלקת הנוער, הישר בהרכב. משניהם הוא קיבל תוצרת, כשגוטיירס מספק משחק מרשים כולל בישול נהדר לשער הראשון של לוקה מודריץ'.
ובכלל, אולי דווקא בתנאים המאתגרים, ריאל מסתדרת לא רע: הערב היא הפגינה עליונות כלפי היריבה שלה (שעשתה חיים קשים לברצלונה ולאתלטיקו), שלטה ברוב שלבי המשחק (אולי למעט פתיחת המחצית השנייה) - ובעיקר הרגישה משוחררת מספיק כדי לשחק כדורגל שובה עין, מה שלא קרה הרבה השנה בריאל. גרנאדה אמנם הצליחה לעשות קולות של קאמבק, אבל מהר מאוד העוצמה והברק בצד השני היכו אותה, וריאל טיילה עד לניצחון קל.
נכון, זה לא תלוי בריאל מדריד. אם אתלטיקו מדריד תנצח פעמיים, גם המיטב שהבלאנקוס יעשו לא יספיק לזכייה באליפות שנייה ברציפות. אבל כאשר מתחשבים בפציעות ובקורונה, שהיכו בריאל יותר מאשר בקבוצות אחרות, ייתכן ומה שזידאן הוציא מהקבוצה שלו (למרות ההופעה הרעה בסטמפורד ברידג') היה מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות. ריאל אולי לא תהיה אלופה, אבל היא הוכיחה דווקא השנה שלב של אלופה - יש לה.