היא לא כובשת בצרורות, לא מציגה כדורגל יוצא דופן ואת שלושת המשחקים האחרונים ניצחה על חודו של גול - אבל איך שלא תהפכו את זה, ריאל מדריד כבר יכולה לקרר את השמפניות. היום (ראשון), מול המוקש הרציני האחרון שנותר להם, הבלאנקוס עמדו בלחץ והשיגו 0:1 קטן וכל כך משמעותי מרגליו של סרחיו ראמוס (73, פ'). הפער מברצלונה, שמחכה לויאריאל, צמח לשבע נקודות.
ריאל הגיעה להתמודדות במצב הכי טוב שיכלה לבקש: מצד אחד, היא נהנית ממאזן מושלם מאז החזרה מהקורונה, גם אם מרבית הניצחונות היו קשים במיוחד. ומהצד השני, היא רואה את הנמסיס שלה מברצלונה עוברת מסערה לסערה, ומאיבוד נקודות לאיבוד נקודות. וכך, על אף שברוב שלבי העונה הפסגה הייתה שמורה דווקא לחבורה הקטאלונית, זינדין זידאן וחניכיו הפכו את הקערה והשאירו לקיקה סטיין וחניכיו אבק.
זידאן ידע שהמשחק הזה יכול להיות זה שיכריע את הכף, או לפחות זה שיוציא את האוויר לברצלונה, ועלה עם הרכב מתאים. אסנסיו חזר ל-11 אחרי כמעט שנתיים וחצי, כאשר רודריגו קיבל את ההזדמנות לצידו ובנזמה השלים את השלישייה הקדמית. הפתיחה הייתה בעצלתיים משהו, ודווקא בילבאו היא זו שכמעט עלתה על לוח התוצאות - אבל התחכמויות של וויליאמס ליד השער נתנו לבלאנקוס צ'אנס נוסף לתפוס את המושכות.
ועדיין, ריאל לא הבריקה. היא בעטה פעמיים בלבד למסגרת במחצית הראשונה, ומלבד אסנסיו, לא היה לה באמת שחקן שראוי לציון. אהוב הקהל, בניגוד לשאר, ניסה פעם אחר פעם לפרוץ לרחבה הצפופה של ביבלאו - אך פעם אחת נעצר אצל סימון, ובפעם השנייה ראה את בנזמה "מבזבז" בישול נהדר.
ואז, בפעם המי יודע כמה, הגיע סרחיו ראמוס. הבלם של ריאל לא היה צריך הרבה: רק דריכה אחת לא נכונה על מרסלו ברחבה, קריאה לבדיקה במערכת ה-VAR ושריקה מפוקפקת של השופט. והנה, בדקה ה-73, כשכבר נראה היה שהיא שוב בועטת בדלי, ריאל מדריד זכתה לכדור עונשין. ראמוס ניגש לבעיטה, ובפעם ה-22 ברציפות, כבש והפך לגיבור של ריאל מדריד - שתמתין בסבלנות לקרב של ברצלונה מול ויאריאל, כי ייתכן שהלילה הזה יהיה הלילה לו חיכתה כבר שלוש שנים.