מכאן, ובכן, יכול מאוד להיות שאין דרך חזרה. ברצלונה איבדה הערב (שבת) שתי נקודות יקרות מאוד - אחרי 2:2 תוסס מול סלטה ויגו באצטדיון בלאידוס - תוצאה שעלולה להיות בעוכריה במאבקה על תואר אליפות שלישי ברציפות. בארסה אמנם מוליכה כעת את הטבלה הספרדית, אבל מקדימה רק בנקודה אחת את ריאל מדריד, שלה כמובן משחק חסר (תשחק מול אספניול בחוץ ביום ראשון). לאור העובדה שהבלאנקוס מצויים בכושר נהדר וגם נהנים מיתרון פנימי על בארסה במקרה של שיוויון נקודות (0:2 ו-0:0 במשחקי הקלאסיקו), אובדן הנקודות הזה של ליונל מסי ושות' עלול להיות בגדר "גזר דין" על השאיפות של הקטאלונים.
האמת? קשה לומר שברצלונה "ראויה" למעידה הזאת. קיקה סטיין הציב בהרכב את שני ה"ילדים" - ריקי פוץ' ואנסו פאטי - בעוד אנטואן גריזמן המאכזב (בלשון המעטה) נותר על הספסל. התוצאה: הקבוצה שלו נראתה הרבה יותר טוב ביחס למשחקים הקודמים, ועוד באצטדיון שמעט מאוד פעמים האיר לה פנים (הניצחון האחרון של ברצלונה בבלאידוס הושג בעונת 2014/15). ועדיין, גם אחרי כמה שינויים חיוביים ב-11, לבארסה הנוכחית עדיין יש הרבה מאוד חורים בהרכב ושחקנים מעבר לשיא. ובסופו של דבר, למרות מארק-אנדרה טר שטגן הנפלא בין הקורות, היא שילמה על כך ביוקר רב.
אחד מאותם שחקנים מעבר לשיא, או כך לפחות חשבנו לפני השריקה, הוא לואיס סוארס. הפעם, ובכן, זה היה הערב שלו. טוב, הרבה בזכות חבר מכוכב אחר. החלוץ האורוגוואי סיפק צמד שערים מצוין, אחרי צמד בישולים של ליאו מסי, הראשון שבהם גאוני במיוחד. ההגנות היריבות נרתעות כל כך מהכדורים החופשיים של מסי, עד כדי כך שהן אפילו מציבות שחקני שדה על קו השער. הן רק שכחו שלמסי תמיד יש עוד שפן ברגל השמאלית שלו. במקום לחפש את השער ממצב קלאסי מכ-20 מטרים, מספר 10 "הקפיץ קטנה" לסוארס, שאמר "תודה" ונגח בקלילות לרשת.
בעוד במרכז ההתקפה ברצלונה נהנתה ממשחק וינטג' של לואיס סוארס, במרכז הקישור וההגנה היא סבלה מאותם שחקנים, שאולי כבר אין להם מקום ברמות האלה. איבוד כדור רשלני של איבן ראקיטיץ' הוביל לשער השיוויון של סמולוב, ועבירה על סף הרחבה של ג'רארד פיקה גררה כדור חופשי מסוכן, שתורגם לשער שיוויון דרמטי (88) מהשמאלית של יאגו אספאס המצוין. ואולי זה רק סמלי, שברצלונה קרובה עכשיו יותר לאובדן התואר אחרי שתי זכיות רצופות, בעיקר בגלל סגל קצר ורעוע - עליו, כידוע, אחראית הנהלת המועדון.
אותה הנהלה שעומדת למכור שחקן בן 23 (ארתור), שלדעת רבים כבר הוכיח את עצמו במועדון וחייב להיות חלק מהעתיד של ברצלונה, ולצרף שחקן בן 30 (מיראלם פיאניץ'), שלדעת רבים נמצא מעבר לשיאו. והכל רק בגלל פוליטיקות קטנות. ככה, ובכן, לא בונים קבוצה, ומתברר (כנראה, אם ריאל מדריד לא תפשל) שיש גבול עד כמה מסי אחד, גדול ככל שיהיה, יכול להושיע מועדון שלם.