נורווגיה יכולה להיות מרוצה, אך גם לא מרוצה. את המונדיאל הראשון שלה מאז 1998 היא פתחה עם ניצחון חלק על עיראק, והלילה (בין שני לשלישי) היא השלימה 6/6 אחרי 2:3 על סנגל החזקה.
למה מרוצה אתם שואלים? היא הבטיחה כמובן את ההעפלה לשלב 32 האחרונות. למה לא? השער המאוחר שספגה בתוספת הזמן סיבך אותה במאבק על הפסגה. ב-1:3 תיקו במחזור הסיום מול צרפת היה מעניק לה את המקום הראשון בבית וכעת היא תיאלץ לנצח את סגנית אלופת העולם. בכל אופן - כרטיס לשלב הבא יש לה.
מי שאחראי לכל הטוב הזה הוא, מי אם לא, ארלינג הלאנד. אמנם השער הראשון היה של פטרסן (43), אך המפלצת הנורווגית עשתה את מה שעשתה נגד עיראק וסיימה עם צמד גדול (48 ו-58) בדרך להגדלת הפרש השערים הכל כך חשוב כאמור.
איסמעילה סאר עוד הספיק לצמק ל-2:1 בדקה ה-53 ולהלחיץ את הסקנדינבים בתוספת, אך סנגל של אליפות אפריקה האחרונה היא פשוט לא אותה נבחרת. מעבר לכאוס המשתולל מאחורי הקלעים עם המשכורות שלא משולמות ועניינים דומים, קלאודיו קוליבאלי כבר מזמן לא הבלם הכי טוב באיטליה, והרבה מההפסד הזה קשור ביכולת ההגנתית הירודה שלו, כשגם יתר חבריו לחוליה האחורית כבר לא מזכירים את אחת הנבחרות הגדולות של היבשת השחורה בשנים האחרונות.
נקודת האור שלהם הייתה אדוארד מנדי שהיה נהדר ועצר את הלאנד במחצית הראשונה, אלא שגם הוא לא יכול היה לעצור את חלוץ מנצ`סטר סיטי במחצית השניה, שם הוא גם מפצע ונאלץ לצאת מהמגרש.
לצערה של הנבחרת מאפריקה, היא עדיין עם 0 נקודות ותקווה לנס מול עיראק במחזור הסיום בו היא תנצח בהפרש גדול ותוכל איכשהו לעלות מהמקום השלישי.
אבל בואו נתמקד במנצחת. הלאנד, במונדיאל הראשון שלו - הראה הפעם המי יודע כמה איזה חלוץ גדול הוא ומעבר למספרים, גם קור הרוח בשערים והדרך בה הוא משיג אותם גורמת להבין שמדובר באחד מהגדולים באמת.
אז במחזור הבא - קרב ענקיות בין נורווגיה לצרפת - שתיהן מושלמות. תיקו והטריקולור בפסגה, ניצחון נורווגי והכל יסתבך לסגנית אלופת העולם.