הקלישאה אומרת שלדרבי חוקים משלו ושהניצחון בו חשוב יותר מכל דבר אחר, אז אמרו. שלושה ימים לפני המפגש מול מנצ'סטר סיטי, ליברפול סיימה ב-0:0 חלש עם אברטון בדרבי, שהראה שהראש שלה כולו נמצא בליגת האלופות. זה היה הכל חוץ מדרבי, כמעט בלי אמוציות, כשזו הפעם השניה בהיסטוריה שהשופט לא שלף ולא כרטיס צהוב אחד, לראשונה מאז 1992 (!).
שלושה ניצחונות רצופים בהפרש שערים של 1:10 - זה המאזן המפלצתי איתו ליברפול הגיעה לדרבי. המייטי רדס שייצאו לגומלין האלופות באתיחד בשלישי, היו הכל חוץ מאותה קבוצה מאיימת שראינו באנפילד ביום רביעי.
מלבד הגישה והרצון "לשמור על הרגליים", ליברפול עלתה עם הרכב משני כשמוחמד סלאח ואמרה צ'אן נותרו מחוץ לסגל, בעוד רוברטו פירמינו המתין להזדמנות על הספסל.
המייטי רדס אוהבים משחקי דרבי, כשהפעם האחרונה בה הם הפסידו מול הטופיז הייתה אי שם ב-2010 (רצף של 17 משחקים), אך הפעם נראה שהם בעיקר רצו להעביר את המשחק ללא הפסד וללא פגע. לאורך רוב דקות המשחק הקבוצה של יורגן קלופ הכתיבה את הקצב והראתה שהיא הרבה יותר איכותית מאברטון, גם עם הרכב משני.
ג'יימס מילנר ודומיניק סולאנקה הגיעו פעם אחר פעם למצבים מסוכנים, אך מצאו את ג'ורדן פיקפורד ביכולת שיא.
מן העבר השני, הטופיז, שנמצאים במקום התשיעי, חוו עוד ערב פושר בעונה הבינונית שלהם. איבוד הנקודות חיזק רק את מה שידענו קודם לכן, כשמנקודת הזמן נוכחית נראה שאברטון לא תגיע לאירופה. וויין רוני רשם משחק חלש, הוחלף והגיב בזעם ובתנועות מחאה על הספסל, במה שעלול לפתוח חזית בינו לבין מאמנו, סם אלרדרייס.
אבל לא רק רוני היה חלש, דווקא במשחק בו אברטון יכולה הייתה להמתיק את העונה במעט עם יוקרה עירונית, היא הייתה נראית רדומה, בשונה מהקהל שלה שסיפק אווירה מחשמלת. בדקות האחרונות עוד אברטון התקרבה לכיבוש, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר יותר, במה שסגר דרבי 17 ברציפות ללא ניצחון כחול בדרבי.