זה היה שבוע שהחל אחרי עוד השפלה שספגה מנצ'סטר יונייטד בליגה ועוד שיא שלילי, אבל שבוע שכעת נראה אולי, אולי, כניצוץ של משהו חדש. אחרי הכניסה של ג'ים רטקליף לבעלות, הגיע הערב (שלישי), רגע שיכול להיות מכונן עבור אריק טן האח וחניכיו, שגברו 2:3 על אסטון וילה במשחק שנעל את הבוקסינג דיי.
המחצית הראשונה, ובעיקר מה שקרה בין הדקות 22-26, מסמל בדיוק את מנצ'סטר יונייטד הנוכחית. השדים האדומים לא היו רעים ב-45 הדקות הראשונות, ובכל זאת ירדו ממנה בפיגור 2:0. השער הראשון, מרגליו של ג'ון מקגין הגיע בסיומו של תרגיל בעיטה חופשית יוצא דופן. לאון ביילי פשוט עמד מאחוריו של אנדרה אוננה, הסית את תשומת ליבו, וזה הספיק כדי לבלבל את השוער ואת הגנת יונייטד, כאשר הכדור של הסקוטי עשה את דרכו בין כל השחקנים, הטעה את השוער ונכנס לרשת. ארבע דקות בלבד לאחר מכן, חור בהגנה של האדומים הוביל לדחיקה מקרוב של לאנדר דנדונקר.
בשלב הזה, זה היה נראה בדרך לעוד רגע בעונה הזאת שיוביל בסופו של דבר לסיום דרכו של טן האח, אבל הערב, במחצית השנייה, משהו קרה ביונייטד. כבר ראינו אותה פה ושם רושמת ניצחונות העונה, אך יכולת כזאת, מול קבוצה ברמה של וילה, לא ראינו. 45 דקות עם שליטה מוחלטת של השדים האדומים, צמד של אלחנדרו גרנאצ'ו (ושער אחד שנפסל בנבדל) ושער ניצחון של רסמוס הוילונד, השלימו מהפך באמת יוצא דופן, וכזה שאריק טן האח יחזיק אצבעות שיוציא אותו ואת קבוצתו לדרך חדשה.
אם מישהו צריך הוכחה לכמה לחץ השתחרר אצל השדים האדומים, הוא רק צריך להסתכל על התגובות של הוילונד ושל כל שחקני יונייטד אחרי השער שלו, שער בכורה בפרמיירליג, וכזה ששיחרר כל כך הרבה תסכול. אסטון וילה מנגד, עם נקודה אחת בלבד מ-6 בשבועיים האחרונים. גם אונאי אמרי יודע שהקבוצה שלו לא באמת יכולה להתחרות על אליפות, וכעת הוא ינסה לייצב אותה, על מנת לא לאבד גובה בצמרת, אחרי כמעט חצי עונה באמת יוצאת דופן.